חשיבות הנושא
קביעת אופן צילום הסרט מושפעת מז׳אנר הסרט וממיקומו על ציר הסגנונות שבין ריאליזם לפורמליזם. קביעה של ז'אנר הסרט תיתן מושג ראשוני על אופן המציאות המצולמת: תיעודית, בדויה או אוונגרדית, וכן תיתן מושג על מראה הסרט, אופן הצילום וסגנונות התאורה. למשל, ריאליזם – אור שוטף וקדמי; פורמליזם – אור ניגודי, מוצל ואחורי. בנושא זה נעמוד על ההבדלים העיקריים בצילום ז׳אנרים.
תת-הנושאים
ח.1 מותחן.
ח.2 מלודרמה.
ח.3 סרטי איכות.
מטרות אופרטיביות
- התלמיד ידע את מרכיבי צילום הז'אנר.
- התלמיד יבין את בחירת המרכיבים לצורך צילום הז׳אנר.
- התלמיד יתרגל צילום סצנה בז׳אנר שיבחר.
מושגים מרכזיים
- ז'אנר קולנועי – סוג מסוים של סרט שעלילתו מצייתת לאוסף כללים (קונבנציות) הידועים הן ליוצרי קולנוע והן לצופי הקולנוע.
- סרטי מתח – מאופיינים בשימוש בפעולה, מקצב גבוה וסיפורי מסתורין בעלי עלילה סבוכה.
- חוק היצ׳קוק – גודלו של אובייקט בתמונה יהיה שווה לחשיבותו בסיפור באותו הרגע.
- סרטי מלודרמה – במרכזם עלילה הפונה אל רגשות הצופים. לעתים קרובות תעסוק בהתמודדות עם משברים.
- סרטי איכות – סרטים שנמצאים מחוץ למעגל הקולנוע המסחרי ונתפסים כקולנוע עצמאי, עם צורת עשייה, צורת צפייה וסגנון ספציפיים.
קונבנציות בצילום של ז׳אנר הן:
- סוגי שוטים – גודלי שוטים: המרחק של המצלמה מהנושא.
- ככל שהשוט סגור יותר, יש יותר התמקדות באובייקט, בהבעות הפנים של השחקן. בנוסף, הקלוז-אפ מאדיר את חשיבותם של דברים ואת סמליותם.
- המדיום שוט מעביר את תנועת השחקן ודיאלוגים.
- הצילום הפתוח מוסר מידע על המרחב שבו הסצנה מתרחשת.
- זוויות: הזווית שממנה מצולם נושא הצילום. גובה המצלמה. למשל, בריאליזם נימנע מזוויות קיצוניות.
- צבע: מבטא בעיקר סוגי אווירה שונים.
- קומפוזיציה: נותנת מידע על יחסי כוחות, מובילה את עין הצופה לפי דרישת היוצר.
- פילטרים ואופטיקה: יצירת אפקטים או עיוות שעדשות רגילות לא יכולות לבצע.
- תנועה: משרתת את הסיפור ואת כוונת היוצר. מחזקת רגשות ויוצרת ציפייה אצל הצופה.
- בהיר, כהה ומה שבאמצע: סגנונות התאורה שמעצבים את האווירה.
ח.1 מותחן
תנועה – בסרטי מתח יש תנועה רבה: תנועת שחקנים ותנועת מצלמה. התנועה מייצרת דינמיות וציפייה אצל הצופה. הקצב של תנועת המצלמה ייקבע לפי הצורך הרגשי שיש ליצור ולפי התסריט. למשל, תנועת מצלמה אל דמות הממתינה לתוצאה של מהלך מסוים תהיה איטית, ואילו תנועת מצלמה אל דמות שמבינה את השלכות פעולתה תהיה מהירה וקצרה.
תנועת המצלמה תהיה כשהמצלמה אחוזה ביד (Handheld), עגונה על מנוף (Crane), על עגלת דולי או תנועה של ראש החצובה (פן וטילט).
סרטי מתח מאופיינים במראה ריאליסטי. כך הצופה יכול להתחבר לעלילה בדיונית שנראית ״כמו בחיים״. בנוסף, פעלולים בסרט נראים כפעולות ״אמיתיות״ שהגיבורים מבצעים.
גודל האובייקט בתמונה – אלפרד היצ׳קוק היה אמן ביצירת סרטי מתח. להיצ׳קוק היה חוק שהוא דבק בו במהלך כל סרטיו: גודלו של אובייקט בתמונה יהיה שווה לחשיבותו בסיפור באותו הרגע.
זוויות הצילום – סצנות רבות בסרטי מתח מכילות ריבוי של זוויות צילום. לעתים, בסצנות שדורשות ערך הפקתי גבוה, יותר ממצלמה אחת מצלמת את ההתרחשות. למשל, רגע פיצוץ האוטובוס בסרט ״ספיד״ (1994) צולם משש מצלמות בו-זמנית.
מאחר שסרטי מתח רוויים בפעולה, נעשה שימוש בזוויות צילום רחבות (לונג שוט) ובינוניות (מדיום שוט), כדי להציג את הפעולה הפיזית של הדמות. זוויות סגורות של הדמויות יציגו דיאלוגים והבלטה של מצבן הנפשי של הדמויות.
קצב – ברגעי הפעולה יש צורך בצילומים מהירים וקצרים. פירוק הפעולה למקטעים לצורך מסגור מחדש (Reframing). מנגד, המצלמות הקטנות המודרניות מאפשרות צילום בשוט רצוף להגברת הריאליסטיות של הפעולה. למשל, בסרט ״האיש שנולד מחדש״ תנועות המצלמה ארוכות ואיטיות וצולמו במצלמה הניתנת לאחיזה פשוטה ויכולה להתנייד בקלות על ידי הצלם עמנואל לובצקי שזכה באוסקר על עבודתו.
תמונה 1: הצלם עמנואל לובצקי על סט ״האיש שנולד מחדש״
ח.2 מלודרמה
סגנון הסרט המלודרמטי קרוב יותר לפורמליזם מאשר, למשל, סרט המתח. קיימים מספר מאפיינים חשובים לבניית הרעיון החזותי של סרט מלודרמה:
סרט מלודרמטי הוא מסוגנן ומוגזם ומהווה חריגה מהנורמה, כלומר, חריגה מהסרט ההוליוודי ״הרגיל״, שיש לו עלילה ברורה, סיבתית ו״מציאותית״. בסרטים יש ניגוד בין טובים לרעים, כמו כוח חיצוני שלילי (אלכוהוליזם או מחלה) שתוקף את המשפחה. העיצוב האמנותי בסרט הוא צבעוני ומושך תשומת לב לעצמו. תנועות המצלמה אינן משרתות את העלילה, והמשחק מוגזם.
בהבנת מאפייני הז׳אנר, ניתן לנסח פרקטיקה צילומית שתהיה מורכבת מהדברים הבאים:
- תאורה – התאורה ניגודית ומייצגת את המאבק של הטוב ברע. יחס התאורה נשלט על ידי העומק הרגשי והדרמטי. קיים שילוב של אור רך עם אור קשה.
- עדשות – שימוש בעדשות נורמל (אורך מוקד בינוני) וכן בעדשות צרות (אורך מוקד גדול).
- גודלי שוטים – יש מעט שוטים בעלי גודל פריים רחב לעומת שוטים סגורים.
- תנועות – תנועות המצלמה מסוגננות ולעתים ללא הצדקה נרטיבית.
- זוויות – זוויות הצילום אלכסוניות להעצמת הכאב של הגיבור.
- קומפוזיציה – קומפוזיציות סגורות ומאוזנות (ייצוג המשפחה) לעומת קומפוזיציות של קווים אלכסוניים שיוצרות חוסר איזון.
- צבע – צבעים חמים ומודגשים בעיקר בקדמת הפריים לעומת צבעים קרים, ניגודיים, ברקע.
ח.3 סרטי איכות
סרטי איכות נמצאים מחוץ למעגל הקולנוע המסחרי, והם נתפסים כקולנוע עצמאי, עם צורת עשייה, צורת צפייה וסגנון ספציפיים. אלה סרטים בעלי איכויות ״אמנותיות״, מורכבות פילוסופית ועומק פילוסופי. לכן הם נראים יוצאי דופן ואפילו ״חד-פעמיים״ בצורתם, מה שמשייך אותם לז׳אנר בפני עצמו.
מאפייני הז'אנר, כפי שניסח אותם בורדוול, מובילים להבניה צורנית של סרטי הז'אנר. הקשר הרופף בין סיבה ותוצאה, מבנה עלילה אפיזודיאלי של רגעים בחיים, בעיותיהם היומיומיות של הגיבורים, עיצוב הדמויות הריאליסטי ולסיום, הנטייה לאוטוביוגרפיות, גורמים לסרטים להיראות ריאליסטיים כמו במציאות ולשים פחות דגש בתאורה אסתטית (לעומת הסרטים ההוליוודיים ששמים דגש נרחב ביופי ובליטוש התמונה).
מאפיינים חזותיים בסרטי האיכות:
- צילום באתרים אמיתיים – רוב הסרטים מצולמים באתרים אמיתיים ולא באולפן. למשל, בבתים, דירות, רחובות ומרחבים אותנטיים לסיפור. שוטים ארוכים שמתעדים את ההתרחשות המתמשכת שמול המצלמה.
- מצלמה סטטית – תנועות המצלמה מעטות כך שלצופה יש חופש להתבונן בתמונה ולראות כל פרט וכל התרחשות. תנועות קיצוניות ומורגשות, כמו מצלמת כתף או דולי, יביעו את המצב הרגשי של הדמות ברגע נתון.
- גודלי פריים – צילומים רחבים מציגים רגעי שתיקות ומצבים מגוחכים. הדיאלוגים מצולמים בעדשות בינוניות בגודל פריים שמאפשר לדמות לנוע בלי להרגיש כלואה בתוך הפריים. בנוסף, ריאליזם מיני יועבר בצילום שאינו רחוק ואינו מטשטש. האקט המיני ייראה כדיאלוג ויצולם בעדשה מתאימה ומקרוב.
- קומפוזיציות ייראו לעתים כ״מתחכמות״ ומעבירות את נטייתו האמנותית וסגנונו של הבמאי (הבעה אוטוריסטית) ולאו דווקא הבעה הגיונית של העולם המצולם.
- צבעוניות בסרט אינה קיצונית ורוויה למעט רגעים בודדים שבהם היוצר מבקש להדגיש רגע או פרט מסוים. בסרטים רבים הצבעוניות היא פסטלית, ללא ניגודיות קיצונית בין גוונים. הגוונים יתארו את הדמויות. למשל, הגבר יאופיין בגוונים קרים והאישה בגוונים חמים, אך הרוויה של הגוונים לא תהיה גבוהה.
- התאורה בדרך כלל שוטפת ולא ניגודית. במקרים של תאורה ניגודית, היא תהיה תואמת לתאורה באתר הצילום, למשל, סצנה בבר או בחדר חשוך.
תרגיל מסכם
- בחרו בתסריט קצר או כתבו תסריט קצר של שלוש סצנות לכל ז׳אנר שמופיע בנושא זה.
- נסחו רעיון חזותי לתסריט שלכם.
- צלמו את הסצנות ונסו לעמוד על מאפייני הצילום של כל ז'אנר במהלך עבודתכם.
- ערכו את הסצנות וחברו אותן לסרט בודד (סרט בודד לכל ז׳אנר). האם ניתן לזהות רעיון חזותי אחיד בכל סרט?
- באיזה ז׳אנר נתקלתם בקושי מסוים לבנות את הרעיון החזותי?