חשיבות הנושא
בטרם יתחילו צילומי הסרט יש לנסח את המראה שלו, ולכך יכוונו כל מחלקות ההפקה. כדי לנסח מראה שישרת את הסיפור ואת הז'אנר שאליו משתייך הסרט, יש לבצע מספר תהליכים עיקריים. בנושא זה נכיר את שלבי ביצוע הרעיון החזותי של סרט.
תת-הנושאים
ז.1 סיור לוקיישן (איתור אתרי צילום).
ז.2 השראות חזותיות.
ז.3 בניית קונספט חזותי.
מטרות אופרטיביות
- התלמיד ידע מהם שלבי התחקיר החזותי.
- התלמיד יבין את החשיבות של איתור אתרי צילום.
- התלמיד יבין את החשיבות של בחירת השראות חזותיות.
- התלמיד ידע לבנות רעיון חזותי לסרט.
מושגים מרכזיים
- תחקיר חזותי – תהליך חקירה הכולל איתור אתרי צילום, איתור השראות חזותיות כגון ציורים או צילומים וקריאת חומר מתאים לגיבוש רעיון חזותי כללי.
- אתר צילום (לוקיישן) – מקום התואם את חזון הבמאי להתרחשות עלילת הסרט. המקום ייבחר לאחר בדיקה של כל מחלקות ההפקה.
- השראה חזותית – חומר חזותי (ויזואלי) הנותן מושג של אופי האור, הצבע, המרקם, הצורה והמרחב. חומר חזותי הוא ציור, תמונה, סרט או חפץ.
- רעיון חזותי (קונספט חזותי) – מכלול נתונים המרכיבים את מראה הסרט, לפיהם מחלקות ההפקה השונות מכוונות את עבודתם.
בטרם יתחילו צילומי הסרט יש לנסח את המראה שלו, ולכך יכוונו כל מחלקות ההפקה. מחלקת התאורה תעבוד על אופי האור וצבעו. מחלקת ההלבשה תעבוד על סגנון הלבוש וצבעו. מחלקת התפאורה תעבוד על בניית המרחב והחפצים שיצטלמו. מחלקת המצלמה תלכוד את הפרספקטיבה ועומק השדה הנבחר ליצירת אווירה ורגש.
מראה הסרט הוא סופו של תהליך הרכבת רעיונות שנולדו לאחר חקירה מעמיקה של מרכיבי התמונה. לתהליך אין מתווה מוגדר, וניתן לעבוד על שלביו ביחד או לחוד. לפניכם הצעה לתהליך בניית רעיון חזותי לסרט.
ז.1 סיור לוקיישן (איתור אתרי צילום)
עוד בשלב קריאת התסריט, במאי הסרט ״רואה״ לנגד עיניו חלל אפשרי שבו תתקיים עלילת הסרט. זהו תהליך שנובע מניסיון אישי של הבמאי, מהיכרותו המוקדמת עם אתרים שונים שראה במהלך חייו או אתרים המוגדרים באופן ספציפי בתסריט (למשל, סצנה שמתרחשת בכיכר רבין). כלומר, כבר בזמן קריאת התסריט יש לבמאי מושג כלשהו על אופי החלל וצורתו. הבמאי והמפיק יתייעצו עם מנהל אתרים לקבלת המלצות לאתרים מתאימים ובמקביל יחפשו בעצמם מקומות אפשריים לצילום על סמך ניסיונם.
תהליך האיתור ארוך ודורש סבלנות. במהלך יום שלם, נציגי המחלקות מסתובבים יחד באתרים אפשריים ונותנים את המשוב שלהם על התאמת האתרים לצילום. בחירה שגויה של אתר צילום תעלה למפיק בכסף ובזמן עבודה מיותר או חלילה ביום צילומים נוסף באתר אחר.
מומלץ לבקר באתר צילום שנקבע וידוע מראש שיתקיימו בו צילומים ולרשום את כל האילוצים שיש לקחת בחשבון בזמן הצילומים, לרבות ציוד מיוחד שנדרש (למשל, צילומים בפארק ידרשו השכרת גנרטור לפנסים).
נקודות לבחינת הצלם בסיור לוקיישן:
- גודל המרחב – בהתאם לכך הצלם יבחר את העדשות שבהן יצלם ליצירת עומק שדה ופרספקטיבה, גודל התנועה של המצלמה ומיקום משוער של זוויות המצלמה. בנוסף, גובה האתר יקבע את הגובה המקסימלי של הפנסים, את גודל הפריים והיתכנות לצילום ממבט ציפור.
- צבע – מה צבע המרחב הקיים. האם זהו בית שקירותיו צבועים באדום או לבן? האם זאת גינה מלאה בעצים ודשא המחזירים אור בצבע ירוק? האם זה שטח מדברי עם הרים וקירות חומים או חול בוהק? לכל המשתנים האלה יש תפקיד ומשמעות שתופיע בצילום. בהתאם לנתונים אלה, המעצב האמנותי יכוון את עבודתו, למשל צביעת קיר בהתאם למתבקש בתסריט.
- אור – על הצלם והתאורן להבין את אופי האור ואת כיוונו בשעות המיועדות לצילום. האם האור מגיע ישירות מהשמש והוא אור קשה או אור שחוזר ממשטח והוא אור רך? האם בשעת הצילום כיוון האור יהיה מהצד או ישירות מעל האתר? בהתאם תתקבל החלטה אם לרכך את האור או לחסום אותו או לקבוע שעת צילום שונה מהשעה שתוכננה מראש. בהתאם יש לברר מה מזג האוויר הצפוי ליום הצילומים.
- חשמל – סט צילומים לא יכול להתקיים ללא חשמל. אפילו בעידן המודרני שבו פנסים יכולים לעבוד עם סוללות, עדיין יש צורך להטעין את הסוללות שאיתן עובדים. חשמל חיוני להדלקת פנסים, חיבור מוניטורים, צורכי הפקה שונים כמו קומקום או מייבש שיער או יחידת מיזוג בחלל סגור וחם. יש צורך לבדוק אם קיים חשמל באתר ומה ההספק המרבי שניתן לעבוד בו.
כדי לחשב את ההספק החשמלי, יש לבדוק את עוצמת הזרם בארון החשמל. בקופסת הנתיכים, בודקים מה עוצמת הזרם הכללית הרשומה על הנתיך הראשי (יחידת אמפר A). חישוב ההספק הוא: עוצמת הזרם כפול מתח החשמל (220 וולט בישראל). לדוגמה: אם הזרם הכללי הוא 20 אמפר, יש להכפיל 20 ב-220 והתוצאה תהיה 4,400 ואט (או 4.4 קילוואט). התאורן יתכנן בהתאם לתוצאה באילו פנסים ובאיזו עוצמת אור להאיר את הלוקיישן.
- פני השטח – הצלם יבדוק אם הקרקע ישרה, סלולה, מרוצפת, חולית, סלעית וכדומה. האם ניתן למקם חצובה בנוחות או אם יש צורך באביזרי גריפ מיוחדים כדי למקם את המצלמה. האם ניתן למקם מסילות לעגלת הדולי ללא אביזרי תמיכה והאם נדרש ביגוד מיוחד או הנעלה מיוחדת לשהייה בשטח, למשל, בעבודה על אדמה בוצית.
- מרקם – למרקם של קירות, אדמה, אובייקטים ועוד יש משמעות ביצירת אווירה ותחושות. מרקם חלק יחזיר אור באופן ממוקד ועלול ליצור בוהק שאינו תואם את הרעיון החזותי שצלם הסרט והבמאי ניסחו. מרקם מחוספס יחזיר את האור בצורה מפוזרת ונטולת ברק ויכול לתרום לאווירה קודרת ודרמטית.
ז.2 השראות חזותיות
כדי לגבש מושג על מראה הסרט, מומלץ להכיר יצירות רבות מתחומי אמנות שונים. מטרת היצירות היא לבצע תחקיר על מראה הסביבה שבה העלילה מתרחשת. במקרה של סרט היסטורי או של סרט עם עלילה שמתרחשת בהווה, יש להכיר את המרכיבים החזותיים המאפיינים את התקופה ואת המקום. אור, צבע, מרקם, פרספקטיבה וקומפוזיציה, כל אלה מיוצגים בציורים, רישומים, צילומי סטילס, קטעי סרטים, יצירות וידיאו (למשל, וידיאו ארט או וידיאו קליפים של מוזיקה) ותיאורים חזותיים מתוך ספרים.
ככל שעבודתכם על ההשראות תהיה מעמיקה, כך תגבשו את הרעיון החזותי של הסרט בצורה מדויקת שתשרת את התסריט.
הסרט ״שם הוורד״ (בימוי: ז׳אן זאק אנו, צילום: טורינו דלי קולי) צולם ב-1986 ועלילתו מתרחשת בשנת 1327. כדי להציג את התקופה והמקום בצורה אמינה ומשכנעת, הצלם היה צריך להכין רעיון חזותי שישמש כ״עמוד שדרה״ לצילומי הסרט. הצלם היה צריך לענות על שאלות כמו: מה צבע האור בשטח המנזר בשעות היום? בימי הביניים לא היה חשמל, עשן רב היתמר לשמים ממקורות אש ממטבחים, תנורי אבן, בתי סדנה של נפחים, תנורים לחימום חדרים והיכלי תפילה, שטחי שריפה חקלאיים ושטחי זבל. בנוסף, בעונות קרות, עננים וערפילים אפפו את המנזרים שנבנו בהרים. אור השמש שהגיע לשטחי המנזרים היה אור רך, שעבר דרך העשן, ולכן צבעו היה כחול וקר יותר מאור השמש הישירה. האור בחדרים הורכב מאור יום כחול שחדר מבחוץ ומאור כתום שנבע מנרות ואש לחימום.
בנוסף, על צלם הסרט להבין כיצד לצלם את הדמויות שנמצאות במקום המואר באור נרות. עליו להכיר את האופן שבו אור הנרות מאיר את הדמויות, הן מבחינת קושי האור והן מבחינת כיוונו.
תמונה 1 מציגה ציור של רמברנדט "השליח פול״ משנת 1657.
תמונה 2 מציגה תמונה מתוך הסרט ״שם הוורד״, צילום פנים.
תמונה 3 מציגה תמונה מתוך הסרט ״שם הוורד״, צילום חוץ.
תמונה 1
תמונה 2
תמונה 3
ז.3 בניית קונספט חזותי
לאחר שקיבלתם מושג על אופי האור, צבע האור, מרקמים וצורות, יש לחבר את כל המרכיבים החזותיים למכלול אחד. יש לנתח עם הבמאי את ההתרחשות במרחב המצולם, את תנועת השחקנים ואת מיקום האובייקטים שבונים את החלל. לאחר שיש הבנה של המרחב אפשר לנסח את זוויות הצילום ותנועות המצלמה כדי לחבר בין העלילה למרחב המצולם.
נקבע את אופי האור בהתאם לז׳אנר, ובנוסף נתמקד בשינויים לאורך שלבי הסיפור. למשל, דמות שעוברת שינוי במהלך הסרט מאופי קשוח וחם מזג לאופי רך ונעים לסביבתה תואר בתחילת הסרט באור קשה ובזוויות תאורה נמוכות, ובהדרגה האור יהפוך לאור רך נטול צללים וגבוה (ראו נושא ב בתוכנית תאורה).
ספקטרום הצבעים נע מצבעים חמים לצבעים קרים, ועל הצלם להבין מתי להשתמש בכל צבע, בצורה מושכלת ותואמת לעלילה. בנוסף לצבעים המצטלמים בסט הצילום, עיצוב אמנותי של סט, הלבשה ואיפור, קיימים צבעי האור. עלילה מותחת ומפחידה תואר באור קר וכחול לעומת עלילה רומנטית שתואר באור חם וכתום (ראו נושא תיאוריות צבע).
תפיסת המרחב, הפרספקטיבה, נשלטת על ידי מרחק המצלמה מהאובייקט וגודל העדשה. יש לקבוע את האופן שבו המרחב נלכד בעדשה. על הצלם לקבוע מספר עדשות בעלות אורך מוקד, שירכיבו את האופן שבו המציאות המצולמת תיראה. הצלם יקבע באילו מצבים לצלם בכל עדשה. למשל, צילום דיאלוגים בסרט יתבצע עם עדשה בעלת אורך מוקד 50 מ״מ, אך דיאלוגים בסצנות טעונות רגשית יצולמו בעדשה רחבה יותר כדי להציג עיוות במרחב של הדמות ולחץ כתוצאה מצמצום המרחק שבין המצלמה לדמות.
הצלם ינסח את תנועות המצלמה: גודל התנועה, זווית התנועה וקצב התנועה. כך, סצנה יכולה להתחיל בזוויות צילום נייחות של המצלמה, וככל שהרף הרגשי יעלה, המצלמה תעבור לאחיזה ביד ולצילום רועד ולא יציב בהתאם למצב הנפשי של הדמויות.
תרגיל מסכם
- צפו בסרט ״שבעה״ ונתחו את הרעיון החזותי של הסרט.
- קראו תסריט קצר. נסחו רעיון חזותי לפי השראות חזותיות וצילומי אתר הצילום שתבחרו.
ביבליוגרפיה
עושים סרטים (2001). עורך: אורי שין. משרד החינוך המנהל למדע וטכנולוגיה.
פילמוגרפיה
השראות מתוך סרטיו של אנדריי טרקובסקי בסרט ״האיש שנולד מחדש״ (2015, במאי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו).
הציור נערה עם עגיל פנינה כהשראה לסרט על הצייר ורמיר ״נערה עם עגיל פנינה״ (2003, במאי: פיטר ובר).