חשיבות הנושא
קיימות מספר דרכים לשלוט על מראה התמונה. אחת מהן היא עבודה עם פילטרים, שהם מסננים שמותקנים בקדמת העדשה. קיימים מספר סוגים של פילטרים, והם יפורטו בנושא זה.
תת-הנושאים
ו.1 מרככים (Diffusion)
ו.2 מתקני טמפרטורת צבע (Color balance)
ו.3 אפקטים (Effects)
ו.4 חשיפה (Neutral Density)
ו.5 מקטבים (Polarizers)
ו.6 מדורגים (Graduated)
מטרות אופרטיביות
- התלמיד יכיר את סוגי הפילטרים.
- התלמיד יבין את חשיבות הפילטרים בעבודת הצילום.
- התלמיד ידע לזהות את סוגי הפילטרים בצפייה בסרט.
מושגים מרכזיים
- פילטר – מסנן, זכוכית מלוטשת או צבועה, שמחילה שינוי על האור העובר דרכה.
- מט בוקס – התקן לנשיאת פילטרים שנמצא בקדמת העדשה.
- פילטר מרכך – תפקידו להוריד את החדות הכללית בתמונה.
- פילטר חשיפה – תפקידו להפחית את החשיפה הכוללת בלי להשפיע על נתוני הצבע.
- פילטר מאזן צבע – תפקידו לאזן בין צבע האור לצבעים שהמצלמה מפיקה ללא פילטר.
- פילטר אפקט – פילטר צבעוני או בעל צורות שונות שמטרתו אמנותית.
- פילטר מקטב – פילטר שמבטל השתקפויות ובוהק ממשטחים ומכהה שמים.
- פילטר מדורג – פילטר שמתחיל בצד אחד של הזכוכית ומתפוגג בהדרגה עד למצב של שקיפות מוחלטת או צבע אחר בצדו השני.
קיימות מספר דרכים לשלוט על מראה התמונה. למשל, באמצעות תאורה, בחירת עדשה, אפקטים מכניים כדוגמת עשן או גשם, בחירת שעת הצילום, ביום או בלילה, כיוון הצילום ובחירת צילום במזג אוויר מסוים. בנוסף, אפשר לשלוט בתמונה הנראית באמצעות מסנני זכוכית, פילטרים, שמשפיעים על התמונה בצורות שונות. האור שעובר דרך הפילטר מושפע ממבנהו, וכך התמונה מקבלת מראה שונה ממה שהיה מתקבל ללא פילטר.
הפילטרים ממוקמים בקדמת העדשה בשני אופנים עיקריים: 1. הברגת הפילטר על העדשה, כלומר הפילטר עגול ועליו להתאים לקוטר העדשה שבה מצלמים. 2. נשיאת הפילטר בהתקן נשיאה מיוחד שנקרא מט בוקס (Matt Box).
מט בוקס הוא התקן דומה לקופסה, שיושב בקדמת העדשה, ויש לו שלושה תפקידים:
- הצללה של העדשה מפני קרני השמש, שלא יפגעו בעדשה ויגרמו ל-Flare (השתקפות של קרן אור בין הזכוכיות השונות בעדשה).
- ספיגה של אור הקיים מסביב לעדשה שיכול לחדור אליה ולגרום לבהירות לא רצויה בתמונה. פנים המט בוקס צבוע בצבע שחור במרקם מט ומכאן שמו: מט בוקס. קופסה עם מרקם מט.
- נשיאת פילטרים.
הפילטרים עשויים זכוכית או פלסטיק. הזכוכית נפוצה יותר ואיכותית יותר. הפילטרים נראים בכמה צורות: השכיחים הם פילטרים עגולים בקטרים שונים, שניתן להבריג בקצה העדשה, פילטרים ריבועיים ופילטרים מלבניים.
תמונה 1
פילטרים מרובעים נמדדים באינצ'ים וגודלם משתנה. הפילטרים השכיחים בצילום וידיאו הם פילטרים מרובעים בגודל 4X4 אינץ' ו-6.6x6.6 אינץ', ופילטרים מלבניים בגודל 4x5.65 אינץ'.
תמונה 2
ו.1 מרככים (Diffusion)
תפקידם להוריד את החדות הכללית בתמונה המצולמת. פרטים בתמונה (Details) ייראו פחות ברורים, קווי מתאר ייראו מטושטשים והניגודיות בתמונה תרד. הגבול שבין אזור בהיר לכהה יטושטש, והאור ייראה יותר רך. במצבים של תאורה אחורית תיווצר הילה מסביב לדמות המצולמת.
פילטר מרכך שכיח בצילום פורטרטים, סצנות חלום וסצנות רומנטיות.
קיימים סוגים שונים של פילטרים מרככים, רמות ריכוך שונות לכל סוג ויצרנים שונים של פילטרים שמטרתם אחת: ריכוך חדות התמונה לקבלת אפקט רגשי מסוים.
השכיחים ביותר הם: Promist (נקרא גם Frost), פילטר Soft FX, פילטרים Black/Gold Diffusion, פילטר Net ועוד רבים.
מומלץ לערוך תחקיר באתרי החברות היצרניות ולבדוק את הפילטרים בחברות להשכרת ציוד.
תמונה 3 מציגה שתי תמונות: האחת ללא פילטר מרכך והשנייה עם פילטר מרכך. ניתן לראות את החדות הנמוכה ואת ההילה מסביב למקור האור המצטלם.
תמונה 3
ו.2 מתקני טמפרטורת צבע (Color balance)
תפקידם לאזן בין צבע האור לצבעים שהמצלמה מפיקה ללא פילטר. למשל, צילום באור יום כשטמפרטורת הצבע של האור היא 5600 קלווין והמצלמה מכוונת לטמפרטורת צבע של 3200 קלווין יצריך איזון של צבע האור, ולכן הפילטר המתאים יהיה פילטר 85B שמתקן את טמפרטורת הצבע מ-5600 קלווין ל-3200 קלווין. במקרה הפוך, טמפרטורת הצבע במצלמה היא 5600 קלווין ומקור האור הוא כתום, 3200 קלווין, ובמקרה כזה הצלם יצטרך למקם פילטר 80A כחול, שמתקן את צבע האור ל-5600 קלווין.
תמונה 4 מציגה פילטר 80A.
תמונה 5 מציגה פילטר 85B.
תמונה 4
תמונה 5
ו.3 אפקטים (Effects)
פילטרים צבעוניים שמטרתם אמנותית, כמו פילטר לצביעת שמים בשעת שקיעה, פילטר שצובע את התמונה בצבע אור ירח או פילטר שמעניק צבעוניות חומה Sepia לסצנה. קיימים פילטרים בעלי צורות כגון כוכב, לב ועוד.
תמונות 6+7 מציגות פילטר אפקט מדורג המדמה אור שקיעה.
תמונות 8+9 מציגות פילטר אפקט כוכב.
תמונה 6
תמונה 7
תמונה 8
תמונה 9
ו.4 חשיפה (Neutral Density)
פילטר המוכר בשם ND. הפילטר משמש להפחתת החשיפה הכוללת מבלי להשפיע על נתוני הצבע. ניתן להשתמש בפילטר ND במצבי תאורה גבוהה במיוחד (כגון סצנת שלג מוארת בשמש או סצנת חוף) שבהם החשיפה תהיה גדולה מדי או בצילום שבו הצלם רוצה פחות חשיפה, כדי לפתוח צמצם ולהקטין את עומק השדה. האטימות של מסנני ND נתונה ביחידות של דחיסות, כך שפילטר עם דחיסות 0.3 שווה לתחנת צמצם אחת (כלומר מפחית את כמות האור ומחייב פתיחת צמצם של סטופ אחד), פילטר ND ברמה 0.6 מחייב שינוי של שתי תחנות צמצם, פילטר 0.9 שווה לשלוש תחנות ופילטר 1.2 שווה לארבע תחנות. שילוב של כמה מסנני ND מוסיף את ערכי הדחיסות.
תמונה 10 מציגה פילטר ND.
תמונה 10
ו.5 מקטבים (Polarizers)
אור טבעי רוטט ואינו אחיד לאורך נתיב התקדמותו. מסנן פולרייזר מעביר את האור בכיוון אחד וישר. פולרייזר הוא פילטר כהה שמפחית את כמות האור העוברת דרכו ברמה של ⅔1 עד 2 תחנות צמצם.
סיבוב הפילטר מאפשר לבטל השתקפויות ומבטל בוהק ממשטחים ולכן הוא שימושי בצילום מוצר, צילום לכיוון חלון ראווה או בצילום סצנה שבה האור חוזר ובוהק ממשטחים מצולמים. בנוסף, עם סיבוב הפילטר ניתן להכהות את בהירות השמים. התהליך יעיל במיוחד כשזווית הצילום היא 90 מעלות מהשמש.
תמונות 11 + 12 מציגות פילטר פולרייזר ואת השפעתו על התמונה.
תמונה 11
תמונה 12
ו.6 מדורגים (Graduated)
פילטר מדורג (״גראד״) מתחיל בצד אחד של הזכוכית ומתפוגג בהדרגה עד למצב של שקיפות מוחלטת או צבע אחר בצד השני של הפילטר. הפילטרים הצבעוניים השכיחים הם פילטר שקיעת שמש (ראו תמונה 6), פילטר כחול שתפקידו להכחיל את השמים המצולמים בתמונה שבה הם נמצאים בחצי העליון של התמונה, ולסיום, הפילטרים השכיחים ביותר הם ND מדורגים, ורמת הדחיסות שלהם זהה לרמת הדחיסות של פילטר ND מלא.
גראד יכול להיות מדורג עם קצה קשה (מעבר חד) או קצה רך (מעבר עדין).
תמונות 13+14 מציגות פילטרי גראד ND עם רמות דחיסות שונות.
תמונה 15 מציגה קצה קשה וקצה רך של פילטר גראד.
תמונה 16 מציגה את השפעת הפילטר על תמונה.
תמונה 13
תמונה 14
תמונה 15
תמונה 15
תמונה 16
תרגיל מסכם
תרגלו צילום בעזרת פילטרים:
- צילום סצנה רומנטית עם שימוש בפילטרים מרככים (שימו לב לזוהר ולהורדת הניגודיות בתמונה).
- סצנת חוץ באור יום עם פילטרי חשיפה, מדורגים ומקטב (שימו לב לאפשרות של צילום באור יום עם צמצם פתוח לעומק שדה קטן).
- צילום רכב, כשהמצלמה מחוץ לרכב עם פילטר מקטב (שימו לב לביטול השתקפות השמים על גבי השמשה הקדמית של הרכב).
ביבליוגרפיה
פרידמן, נ׳ (2008). מבנית תאורה וצילום. [גרסה אלקטרונית] אוחזר מתוך amalnet.k12.il
Blain Brown (2016). Cinematography theory and practice. Routledge pp-228-236