איכות הקול בהקלטה תלויה במקום שבו היא מתבצעת. לכן על התלמיד לדעת באיזו סביבת רעש הוא מקליט, מהי אקוסטיקה טובה וכיצד פותרים בעיות של הד.
אקוסטיקה היא המדע העוסק בהתפשטות גלי הקול בתווך. כאשר גלי קול פוגעים במשטח קשה, כגון קיר, חלק קטן ביותר שלהם נספג, בעוד רובם חוזרים. ניתן להיווכח בכך כשמשווים בין קולות בחדר ריק לקולות שנשמעים בחדר מרוהט שיש בו אנשים. לסביבה אקוסטית יש שתי תכונות: סביבה מהדהדת וסביבה סופגת.
סביבה מהדהדת היא סביבה שמורכבת מחומרים קשים כמו קירות בטון, מתכת, זכוכית ורצפה קשה. למשל, חדרים ריקים, שירותים, מקלטים וכדומה. כאשר הסביבה מהדהדת, ההחזרות נמשכות מעט לאחר הקול המקורי כהד. התהודה יכולה להעשיר את הקול המקורי או לעשותו לא ברור. בדרך כלל לא רצוי להקליט בסביבה מהדהדת.
סביבה סופגת היא סביבה שיש בה חומרים רבים שסופגים את אנרגיית הקול ומחזירים רק מעט ממנה. יש להבדיל בין מקום פתוח למקום סגור. בחדר סגור שתלויים בו וילונות, רצפתו מכוסה בשטיח ותקרתו סופגת מבחינה אקוסטית אין כמעט החזרי קול ולא נוצר הד. זאת סביבה מועדפת להקלטה. בשטח פתוח, התפשטות גלי הקול היא מרחבית. בחלל הפתוח הקול מתפזר ואין משטחים שמחזירים אותו ולכן יהיו פחות הדהודים.
כדי להבין את הנושא רצוי להסביר מהו מבנה החומר: האטום, אלקטרונים, פרוטונים וניוטרונים. יש להכיר את המושגים של התנגדות החומר, זרם ומתח ואת היחס ביניהם (חוק אוהם).
התלמידים יצאו עם מכשיר הקלטה כגון סמארטפון, יקליטו דיאלוגים במקום שבו הסביבה היא סופגת ובסביבה שהיא מהדהדת, וישמעו את ההבדלים. אפשרות נוספת היא שהתלמידים ירוקנו חלל מסוים, יקליטו דיאלוג, יחזירו את הציוד למקום ויקליטו שוב את אותו דיאלוג וישמעו את ההבדלים.
בעלי תפקידים העוסקים בקול: