העדשות

חשיבות הנושא

עדשות אופטיות לצילום עשויות מזכוכית, ותפקידן העיקרי הוא לרכז את קרני האור המגיעות מהאובייקט המצולם אל חיישן המצלמה או סרט הצילום. לכן יש להן משמעות מכרעת על איכות התמונה המתקבלת. מערכת של עדשות מרכזות ומפזרות המצויות במארז אחד ומחוברות למצלמה מרכיבות את עצמית המצלמה (המכונה בטעות עדשת המצלמה). עצמיות המצלמה השונות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: האחת כוללת עצמיות רחבות זווית, רגילות וארוכות מוקד, ובקבוצה השנייה נכללות העצמיות המיוחדות (כמו עין הדג).

עדשה מרכזת אור (קמורה/חיובית)

נקראת כך מכיוון שהיא מייצרת בבואה. היא בנויה מזכוכית מלוטשת בצורה מעוגלת, המרכזת את קרני האור המגיעות מהאינסוף לנקודה אחת על הציר המרכזי בצדה השני. נקודה זו נקראת נקודת המוקד. עדשה זו מצויה בהתחלה ובסוף של מערכת העדשות המרכיבות את העצמית.

תמונה 1: עדשה מרכזת אור

עדשה מפזרת אור (קעורה/שלילית)

בניגוד לעדשה המרכזת, העדשה המפזרת מפזרת את קרני האור הפוגעות בה. המבנה שלה אינו מאפשר לרכז את הקרניים לנקודה אחת, ולכן היא אינה מייצרת נקודת מוקד אמיתית בצד השני (אלא נקודת מוקד מדומה בצד ממנו מגיע האור).

תמונה 2: עדשה מפזרת אור

אורך המוקד הוא המרחק שבין המרכז האופטי של העדשה לבין החיישן (נקודת המוקד) כאשר העדשה ממוקדת לאינסוף. הוא נמדד במילימטרים (מ"מ). אורך המוקד קובע את זווית הראייה של העדשה ואת גודל האובייקטים בתמונה. הוא גם משפיע על עומק השדה.

תמונה 3: אורך מוקד וזווית ראייה

עצמית זום מכילה מערכת עדשות המאפשרת לשנות את אורך המוקד, ובכך להתקרב או להתרחק מהאובייקט מבלי להזיז את המצלמה. זהו יתרון עצום של נוחות ורב-שימושיות.

סימון: מצוינת על ידי שני מספרים עם מקף ביניהם (לדוגמה: 18-55mm, 70-200mm). המספר הקטן הוא הזווית הרחבה ביותר, והגדול הוא הזווית הצרה ביותר (ה"זום" המקסימלי).

מפתח צמצם משתנה: ברוב עדשות הזום (הזולות יותר), מפתח הצמצם המקסימלי משתנה ככל שעושים זום-אין. סימון כמו f/3.5-5.6 אומר שבזווית הרחבה הצמצם הכי פתוח הוא f/3.5, אך בזום המקסימלי הוא נסגר ל-f/5.6. עדשות מקצועיות שומרות על מפתח צמצם קבוע (למשל f/2.8) לכל אורך הזום.

תמונה 5: עדשת זום

מנגנון המיקוד מאפשר להזיז אלמנטים בתוך העדשה כדי לקבוע היכן קרני האור ייפגשו (מישור החדות). המטרה היא שנקודת המפגש תהיה בדיוק על גבי החיישן עבור האובייקט שאנו רוצים שיהיה חד.

כאשר המיקוד מכוון לאובייקט מסוים, אובייקטים המצויים לפניו או אחריו ייראו מטושטשים במידה מסוימת (תלוי בעומק השדה). סיבוב טבעת הפוקוס בעדשה מזיז את מישור החדות קדימה או אחורה.

תמונה 6: המחשת מיקוד

תופעה אופטית המתרחשת כאשר העדשה אינה מצליחה לשבור את כל אורכי הגל של האור (הצבעים השונים - אדום, ירוק, כחול) לאותה נקודת מוקד בדיוק. כתוצאה מכך, נוצרת "הילה" צבעונית (לרוב סגולה, ירוקה או אדומה) סביב קצוות של אובייקטים, במיוחד באזורים בעלי ניגודיות גבוהה (קונטרסט).

יצרני עדשות משתמשים באלמנטים מיוחדים של זכוכית כדי לצמצם תופעה זו. במצלמות דיגיטליות, לעיתים ישנו גם תיקון תוכנתי אוטומטי לתופעה.

תמונה 7: עיוות צבע (סטייה כרומטית)

fitness_center תרגול מעשי

1. שמירת גודל נושא: צלמו אובייקט כך שישמור על אותו גודל בפריים, פעם אחת בעזרת עדשה רחבה (והתקרבות פיזית) ופעם שנייה בעזרת עדשת טלפוטו (והתרחקות פיזית). שימו לב לשינוי בפרספקטיבה וברקע.
2. קבוע מול זום: צלמו סצנה באמצעות עדשה בעלת אורך מוקד קבוע (למשל 50 מ"מ), ולאחר מכן נסו להשיג את אותו הקומפוזיציה באמצעות עדשת זום.