עומק שדה (Depth of Field)

← חזרה לעמוד הקודם

חשיבות הנושא

עומק שדה (Depth Of Field) הוא כלי שימושי בצילום שבעזרתו ניתן ליצור תמונות חדות וגם לטשטש נושא מסוים או פרטים מסוימים בפריים לצורך יצירת אפקט.

לעומק שדה יש תפקיד מרכזי בשליטה על חדות התמונה, הנקבע באמצעות מִפתח הצמצם ומהירות התריס. באמצעותו ניתן להפנות את תשומת לב הצופה לנושא או לאובייקט שרוצים להדגיש.

בפרק זה נלמד את המושג עומק שדה והשימוש בו, מהם הגורמים המשפיעים עליו ומהו מרחק היפר-פוקאלי.

נושאי הפרק:

🎯 מטרות אופרטיביות

  1. התלמיד יבין מהו עומק שדה ומהם שלושת הגורמים המשפיעים עליו.
  2. התלמיד יבין את הקשר שבין גודל חיישן המצלמה לטווח עומק השדה בתמונה.
  3. התלמיד יבין את המושג מרחק היפר-פוקאלי.

💡 מושגים מרכזיים לפרק זה

עומק שדה – טווח החדות בפריים או בתצלום שבין הנקודה החדה הראשונה שנמצאת בפריים לנקודה החדה האחרונה בו. כלומר, האזור בתמונה שבו האובייקטים המצולמים הקרובים והרחוקים מהמצלמה מתקבלים בחדות. בדרך כלל טווח החדות נמצא כ-1/3 לפני מישור החדות ו-2/3 אחריו.

מרחק היפר-פוקאלי – המרחק המינימלי בין העדשה לאובייקט המצולם, שממנו והלאה כל מרחק מופיע בחדות יחסית. מרחק זה מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד.

ו.1 שליטה בטווח החדות

עומק שדה מציין את המרחק שבין הנקודה הקרובה למצלמה לנקודה הרחוקה מהמצלמה הנראות חדות. זה האזור בתמונה שהנושאים המצולמים מתקבלים בו בחדות. מרחק זה נחלק לשניים: 1/3 לפני מישור החדות (פוקוס עדשה) ו-2/3 אחריו.

ככל שהטווח בין הנקודות גדל, עומק השדה גדל/רחב והמשמעות היא שיותר אלמנטים בפריים יהיו חדים. בעומק שדה קטן/צר, הטווח בין הנקודות קטן ופחות אלמנטים ייראו חד בפריים.

עומק שדה גדול = טווח חדות גדול = יותר אלמנטים ייראו בצורה חדה בפריים.

עומק שדה קטן = טווח חדות קטן = פחות אלמנטים ייראו בצורה חדה בפריים.

מִפתח הצמצם הוא האמצעי העיקרי שקובע את עומק השדה, ולכן צילום במפתח צמצם קטן/סגור ייצור עומק שדה גדול (חדות גדולה במישורי הפריים – יותר פרטים חדים בתמונה). הגדלת מפתח הצמצם תקטין את עומק השדה והחדות תהיה סלקטיבית, כלומר הנושא ייראה חד בתמונה והרקע יהיה מטושטש.

ככל שמפתח הצמצם גדול יותר עומק השדה קטן יותר, ולהפך. כלומר, כשנצלם בצמצמים סגורים נקבל חדות בכל מישורי הפריים, וככל שנגדיל את מפתח הצמצם נקבל חדות על האובייקט הנבחר וטשטוש הרקע שמאחוריו. החלטה לצלם בעומק שדה קטן יכולה להיות בצילום דיוקן, טבע או בכל תחום שבו עומק השדה מאפשר הפרדה בין האובייקט לרקע.

המחשת עומק שדה 1
תמונה 1: המחשת עומק שדה
המחשת עומק שדה 2
תמונה 2: דוגמה נוספת

⚙️ שלושה גורמים משפיעים על עומק השדה:

גורמים אלו נמצאים בשליטת הצלם וקשורים לעדשה:

ו.2 גודל החיישן

עומק השדה מושפע מהגודל הפיזי של החיישן. ככל שחיישן המצלמה קטן יותר, עומק השדה יהיה גדול יותר, ולהפך. מצלמות "חיישן מלא" (Full Frame) מצלמות בעומק שדה רדוד ולכן הן הבחירה המועדפת על צלמים מקצועיים.

המחשת גודל חיישן
תמונה 3: השפעת גודל החיישן

ו.3 מרחק היפר-פוקאלי

מרחק היפר-פוקאלי (Hyperfocal Distance) הוא המרחק המינימלי הקרוב ביותר למצלמה שבו נראה הנושא בחדות כשעצמית המצלמה ממוקדת במצב אינסוף (∞) על טבעת הפוקוס. מרחק היפר-פוקאלי קשור לעומק שדה, ושימוש נפוץ בו מתקיים כאשר ישנם אובייקטים הקרובים למצלמה והרחוקים ממנה וקיים צורך לראות את שניהם בצורה חדה.

טבלת מרחק היפר פוקאלי
תמונה 4: טבלת מרחק היפר-פוקאלי
דוגמה למרחק היפר פוקאלי
תמונה 5: שימוש במרחק היפר-פוקאלי

✍️ תרגול מעשי

  1. התלמידים יתרגלו עומקי שדה שונים: אובייקט במרחק קבוע מהמצלמה ואובייקט נע מתקדם למצלמה (מרחק משתנה).
  2. התלמידים יתנסו בהשפעת שינויי צמצם ואורך מוקד עדשה על עומק השדה של התמונה.
  3. תרגול מרחק היפר-פוקאלי:
    • בחרו עדשה ורשמו מהו אורך המוקד.
    • בחרו ערך צמצם.
    • מצאו בטבלה (תמונה 4) מרחק היפר-פוקאלי התואם את ערך הצמצם ואורך מוקד העדשה.
    • בצעו פוקוס בעדשה לפי המרחק ההיפר-פוקאלי הנתון (הערכה, מדידה או שימוש בסקלה).
    • כל אובייקט שנמצא החל ממחצית המרחק ההיפר-פוקאלי ועד אינסוף יהיה בפוקוס.

מקורות נוספים

מייקל לנגפורד, המדריך השלם לצילום. כתר, ירושלים, 1978.

Shallow DoF example
Understanding Depth of Field - A Beginner's Guide
photographylife.com

מדריך נוסף (באנגלית) להבנת עומק שדה והגורמים המשפיעים עליו.