האנשה: הטבע מדבר
סבתא ערבה היא דוגמה לשימוש בהאנשה. במקום להציג את הטבע כמשאב דומם, הסרט נותן לו פנים, קול ואישיות. זהו אמצעי רטורי חזק: כשהטבע הופך ל"סבתא חכמה", הקהל מפתח אליו אמפתיה רגשית ורואה בכריתת עצים רצח ולא סתם פעולה כלכלית.
טבע מול תרבות
הסרט בנוי על קונפליקט בינארי: הטבע (האינדיאנים) מוצג כמעגלי, הרמוני ונשי ("אמא אדמה"), בעוד התרבות המערבית (הבריטים) מוצגת כקווית, גברית והרסנית. זהו נרטיב המבקר את המודרניות והתיעוש, ומציע חזרה לערכים "ראשוניים" יותר.
מיסטיקה וסטריאוטיפים
הייצוג של הטבע הוא קסום ומיסטי (הרוח הזוהרת, היכולת לדבר עם חיות). למרות היופי הוויזואלי, זהו חלק מהסטריאוטיפ של הילידים כ"לא רציונליים". הסרט מקבע את התפיסה שהילידים שייכים לעולם האגדות והכישוף, בניגוד לאדם הלבן ששייך לעולם המדע וההיגיון.