מבחינה חזותית, סקאר הוא הניגוד המוחלט למופאסה. בעוד מופאסה (המלך הטוב) מאופיין בצבעים חמים של זהב ושמש, סקאר מאופיין בצבעים קרים וכהים: רעמה שחורה, פרווה כתומה-כהה ועיניים ירוקות בוהקות.
זוהי דוגמה מובהקת להבניית המציאות דרך שפה קולנועית: הסרט מלמד אותנו לקשר באופן לא מודע בין כהות/צללים לבין רוע וסכנה, ובין בהירות/אור לבין טוב ומוסר.
בניגוד לכוח הפיזי הגס וה"גברי" של מופאסה, סקאר מוצג כדמות אינטלקטואלית, צינית, בעלת תנועות גוף עדינות ותיאטרליות (בדיבוב המקורי של ג'רמי איירונס).
בתקשורת, תופעה זו נקראת Queer Coding: מתן תכונות המזוהות סטריאוטיפית עם נשיות או הקהילה הגאה לדמויות של נבלים גברים, כדי לסמן אותם כ"לא טבעיים" או חריגים בחברה הנורמטיבית. זהו סוג של ייצוג שלילי המחזק דעות קדומות.
בסצנה זו, סקאר מבטא את תסכולו מחלוקת המשאבים הגנטית במשפחה:
"אם מדברים על שכל, אני קיבלתי את החלק הארי. אבל אם מדובר על כוח ואלימות... יצאתי מקופח."
משפט זה ממצב את סקאר כאנדרדוג אינטלקטואלי מול הכוח הפיזי העדיף של מופאסה, ומצדיק בעיניו את השימוש בעורמה ומניפולציה ככלי נשק לגיטימי.
בסצנת השיר "Be Prepared" (היו מוכנים), סקאר עומד על צוק גבוה (זווית נמוכה המעצימה כוח) בעוד הצבועים צועדים בסך במצעד צבאי מופתי.
הוויזואליה הזו היא ציטוט ישיר מסרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון". הסרט משתמש בזיכרון הקולקטיבי שלנו כדי לסמן את סקאר לא רק כ"רע", אלא כדיקטטור מסוכן המאיים על ההגמוניה (הסדר הקיים וה"טבעי" של שלטון האריות הטובים). סקאר משתמש בדמגוגיה ("לא תהיו רעבים לעולם!") כדי לגייס את המעמדות הנמוכים.
בסרטון המצורף ניתן לראות את ההקבלה הוויזואלית בין מצעד הצבועים של סקאר לבין מצעדי הצבא הנאצי.
מה רואים בסרטון ובתמונה?
היטלר והצבא הנאצי בצעידה צבאית, כאשר היטלר מצולם מזווית נמוכה (Low Angle) - טכניקה קולנועית שנועדה להאדיר את המנהיג, לגרום לו להיראות "גדול מהחיים" ומאיים, ולהקטין את הצופים. זוהי בדיוק אותה זווית צילום בה משתמשים יוצרי "מלך האריות" בסצנה של סקאר.
בסרטון זה ניתן לראות השוואה ויזואלית ישירה בין הסצנה המקורית של סקאר משיר "Be Prepared" למול קטעים אותנטיים מסרטי תעמולה נאציים.
למה זה חשוב?
הסרטון מדגים בצורה ברורה כיצד דיסני השתמשה במכוון בשפה ויזואלית שאובה מאסתטיקה פאשיסטית כדי לקשר את דמותו של סקאר עם רוע מוחלט. זוהי דוגמה קלאסית לאינטרטקסטואליות - שימוש במשמעויות תרבותיות קיימות כדי ליצור תגובה רגשית מיידית אצל הקהל.
שימו לב במיוחד לזוויות הצילום הזהות, לתנוחות הגוף של המנהיגים, ולמבנה המצעדי הסימטרי של הצבועים/חיילים.