גלובליזציה

בינלאומי = קשר בין מדינות שמכירות בגבולות זו של זו. גלובלי = מעבר מעל ומעבר לגבולות — כאילו הגבולות כמעט אינם קיימים. גלובליזציה שואפת לעולם שבו הגבולות הלאומיים פחות רלוונטיים.

טלוויזיה ועיתונות מסורתית היו כבר "גלובליות" — אבל בגבולות. האינטרנט, הרשתות החברתיות ופלטפורמות הסטרימינג שברו כל גבול: תוכן מיוצר בצד אחד של העולם מגיע לצד השני תוך שניות, ללא מתווכים.

הטרמינולוגיה של מרשל מקלוהן (1964) — הוא טען שהתקשורת האלקטרונית מכווצת את העולם לגודל של כפר, שבו כולם "שכנים". היום זה מוחשי: אירוע בטוקיו ידוע בתל אביב תוך דקות.

נטפליקס, מטא, גוגל, אפל, אמזון, טיקטוק (סינית אבל עם תוכן אמריקאי דומיננטי) — כולן מתווכות בין הצרכן לתוכן. הן קובעות מה נחשף, באיזו שפה ובאיזה אסתטיקה. מדינה קטנה כמו ישראל מתמודדת עם אתגר שמירת הזהות מול הצפת תוכן אנגלו-אמריקאי.

יש שטוענים כן — שמדובר בייצוא של תרבות אמריקאית בדמות "תרבות גלובלית". אחרים טוענים שהגלובליזציה יצרה גם היברידיות תרבותית — ערבוב שיוצר תרבויות חדשות, לא רק מחיקה של הישנות.