• קליפ מוזיקלי - תוצר שמשלב מוזיקה עם טקסט חזותי, היצרנים שלו הם תעשיית המוזיקה, הוא מונע מאינטרסים מסחריים והאזרחים משמשים לו כקהל.
• סרטונים ברשתות החברתיות (short-form video - SFV) – מושג שכולל בתוכו מגוון גדול של תוצרים: סרטוני טיקטוק או אינסטגרם רילס; הם משלבים, במינונים שונים, מוזיקה מידע חזותי וטקסט; הם משמשים למטרות שונות: מסחריות, פוליטיות, חברתיות, בידוריות; והם נוצרים על ידי משתמשים, משפיעני רשת או דמויות ציבוריות.
סרטוני רשת - הם יחידות תקשורת עצמאיות. הם הפכו לאחד מסוגי התוצרים התקשורתיים הנפוצים ביותר בתרבות הדיגיטלית. משתמשי הרשתות החברתיות יוצרים ומפיצים סרטונים ברשתות כמו טיקטוק, באינסטגרם או יוטיוב. הסרטונים מעוצבים בשפה השפה הדיגיטלית העכשווית; חלקם נוצרים על ידי אנשי מקצוע וחלקם על ידי משתמשים שאינם אנשי מקצוע; חלקם למטרות חברתיות, אחרים למטרות מסחר או השפעה חברתית ופוליטית.אבחנות בין קליפים מוזיקליים לבין סרטוני רשת | קליפים מוזיקליים | סרטוני רשת |
|---|
| 1. מדיום מרכזי | תקשורת מסורתית או ברשתות כמו יוטיוב. נצפים בעיקר במסכים של טלוויזיות או בהופעות | ברשתות החברתיות, בעיקר טיקטוק ואינסטגרם נצפים כמעט תמיד בטלפונים סלולאריים. |
| 2. מטרות | קידום מסחרי של האמן או המותג שלו. | יצירת תקשורת חברתית, תעמולה, כלכלה, אתגר, מם, ויראליות. |
| 3. פס הקול | השיר הוא המוקד של הקליפ, הקליפ מלווה את השיר ומשרת אותו. | לא חייב להיות מלווה בשיר. בדרך כלל ברקע שירים טרנדיים או פס קול מקורי. |
| 4. הפקה | הפקה יקרה, ארוכה ומקצועית. עריכה מקצועית באמצעים מקצועיים, יקרים ומדויקים. הפקה מסחרית, לא כל אחד יכול להפיק קליפ. | יכולה להיות גם תוצאה של הפקה קצרה ומיידית, מרביתם בעלי אופי חובבני. העריכה באמצעים מוכנים מראש, שמוצעים על ידי הפלטפורמה. כל אחד יכול לייצר סרטוני רשת בכל רגע נתון. לא מצריך משאבים. |
| 5. משך הטקסט | הקליפ כאורך השיר | הסרטון קצר, כמה שניות |
| 6. מבנה נרטיבי | כמו-קולנועי או טלוויזיוני. | "נרטיב של פירמידה הפוכה": קודם השורה התחתונה. פרסומת, טרנדים, הומור, ממים, קטעי ריקוד וחיקוי. |
| 7. קהל יעד | כמה שיותר רחב, בעיקר צעירים. | מגוון: חלק לקהל הרחב, חלק לקהל ממוקד ומצומצם (קבוצת חברים מסוימים); צרכני מוצר מסוים ועוד. |
| 8. רמת קשב | קליפ דורש יותר תשומת לב | רמת קשב קצרה של מספר שניות. לאחר מכן המשתמשים ממשיכים לגלול בפיד. |
| 9. חוויית צפייה | יותר פסיבית, הצרכנים מקבלים קליפים וצופים בהם | פעילה יותר, הצרכנים גוללים בפיד בין סרטונים. |
• ניתוח טקסטואלי – מה המשמעויות שבטקסט שלפני? כיצד יוצרים משמעויות (באמצעות השילוב בין מידע חזותי, טקסט וסמלים)? כיצד לפענח נרטיב בטקסט?
• משמעויות חברתיות-תרבותיות ואישיות – מה ההשלכות של הטקסטים הללו? כיצד הם מעצבים זהות (לאומית, מגדרית, מעמדית, חברתית, פוליטית...).
• יחסי הכוח בין המשתמש לבין המדיום – עד כמה הסרטונים אליהם אני נחשף או שאותם אני יוצר נעשים מתוך בחירה שלי ועד כמה הם בהשפעת האלגוריתם של הרשתות?
• אחריות ואתיקה – כיוצר סרטונים וכמפיץ שלהם, כיצד עלי להתמודד עם נושאים כמו מקוריות, זכויות יוצרים, שימוש בבינה מלאכותית, תוכן שקרי, מניפולציות או השפעה של הטקסט על אחרים?
חשוב להדגיש כי הגבול בין הקליפים לבין ז'אנרים אחרים הלך והיטשטש עם השנים וכיום קשה להבחין בין פרסומות, קליפים מוזיקליים, קדימונים לתוכניות טלוויזיה או לסרטי קולנוע, קליפים של בני נוער בטיקטוק או קטעים ויזואליים עם ליווי מוזיקלי שמופיעים גם במהדורות חדשות.תכני הקליפים – כמו יצירה תרבותית רלוונטית – משקפים את הלך הרוח התרבותי ומשפיעים עליו. הקהל המרכזי של קליפים היה נוער וצעירים ולפיכך, קליפים משמשים כסוכן חברות (סוציאליזציה) משמעותי בקרב אוכלוסייה זו. קליפים מהווים זירה לגיבוש ערכים ובירור זהות בקרב בני נוער, יש בהם כדי להשפיע על עמדותיהם ותפיסת עולמם בתחומים שונים. כלומר, צעירים משמשים גם קהל, שנחשף לקליפים שמבנים עבורו את המציאות (מגדר, מעמד, זהות) וגם יצרני תכנים שמעצבים עבור אחרים את המציאות.סרטוני רשת הם סרטונים קצרים שעולים ברשתות החברתיות במגוון צורות ופלטפורמות. יש סוגים רבים של סרטונים במגוון צורות ותכנים: סרטונים מסחריים – משפיעני רשת, תאגידים; סרטונים כסוג של מם – משתמשים מחקים סרטונים שאחרים יצרו והעלו עד כדי יצירת "טרנדים", סרטונים אישיים, סרטונים פוליטיים, סרטונים של גופי חדשות או ארגוני תקשורת ברשתות ועוד. בכל מקרה, למשתמשים תפקיד מרכזי בין אם ביצירת סרטונים ובין אם בהפצת סרטונים שיצרו גורמים מסחריים או פוליטיים.חשיבות האלגוריתם של הרשתות בעיצוב השימוש ברשת - חשוב להזכיר כי הרשתות החברתיות מציגות עצמן כ"פלטפורמה בלבד", והן אינן אחראיות לתכנים או לאופני השימוש, אבל, הרגלי השימוש ברשתות מעוצבים גם על ידי המלצות של האתר ופעילות האלגוריתם. המטרה של הרשתות היא להשאיר אותנו כמה שיותר זמן ומכך נגזרת פעילות האלגוריתם. במילים אחרות, פעילות המשתמשים – מיצירת תכנים, דרך העברתם ועד לצפייה בהם – אינה תוצאה של החלטה אישית בלבד, אלא בשילוב עם פעילות האלגוריתם. משום כך יש לרשתות כוח רב בעיצוב דעת קהל ובהבניה חברתית של המציאות.הקליפים משלבים מרכיבים מוזיקליים, לשוניים וחזותיים ויחד יוצרים משמעות. בנוסף, המסר נוצר בטקסט גם בשל ההקשר בו הוא מתבצע: הערוץ, הז'אנר המוזיקלי, הרשת החברתית המסוימת וכד'.כאמור, הקליפים צמחו בעידן הטלוויזיה תוך אימוץ מרכיבים קולנועיים, טלוויזיונית ומוזיקליים. בשל כך, יש מגוון עצום של קליפים מוזיקליים ואפשר למצוא הרבה מאוד שפות ומרכיבים לשפת הקליפים, החל מנרטיב לינארי-קולנועי ועד לתוצרים שמזכירים אמנות מופשטת. יחד עם זאת, אפשר להעלות מספר מאפיינים בולטים:• תמצות – קליפ מבקש להעביר מסר (או לספר סיפור) בצורה תמציתית. אין את אורך הרוח של סדרת טלוויזיה או סרט קולנוע.
• תזזיתיות – קליפים יהיו מהירים, תנועת מצלמה מהירה, תנועת המרכיבים מהירה, עריכה לא לינארית, קופצנית.
• שבירת נורמות – פעמים רבות הקליפים שוברים את האופן המקובל בו מצלמים/מקליטים: לדוגמה, שבירת הקיר הרביעי, ערבוב מודע של ז'אנרים, שבירת מוסכמות הז'אנר ועוד.
• מגוון אפשרויות של יחסי מוזיקה-דימויים-דיבור – יחסים משלימים: כל מרכיב תורם משהו משלו לתמונה הכללית. יחסים סותרים: כל מרכיב מציג תמונה סותרת של מרכיב אחר ובכך הצופה נאלץ "להיאבק" ליצור משמעות. יחסים חופפים – כל המרכיבים מציגים את אותו המסר.
• עריכה קצבית – בהתאם לסגנון המוזיקלי – סגנונות מוזיקליים שונים עיצבו סגנונות קליפים שונים.
• שימוש בסמלים מוכרים – כדי ליצור משמעויות ולהעביר מסרים בצורה תמציתית משתמשים בסמלים המוכרים לקהל במהירות.
• שילוב אמצעים ויזואליים – שילוב בין כל האמצעים שמעצבים מסר ויזואלי: תאורה, לוקיישן, צבע וכד'.
הקליפים הם סוגה מורכבת ובבחינתם יש מקום להתייחס לרבדיו השונים של הטקסט: בכללם ההיבטים החזותי, הקולי והמילולי, וזאת תוך התייחסות לתכנים בקליפ, למיקומו התרבותי של כל אחד מן הרבדים (למשל - סגנון מוזיקלי, משלב לשוני), לייצוגי זהות הנכללים בכל אחד מהם, וכן למפגש בין הרבדים השונים של הטקסט (האם הם משלימים זה את זה, נוגדים זה את זה, מנותקים זה מזה וכיו״ב).חשוב לזכור את ההקשר בו נוצרו הקליפים – הקשר מסחרי של קידום מכירות של תקליטים ולאחר מכן, חלק מרצף שידורים בערוצים כמו MTV. בשל כך, קליפים נאלצו להתבלט מאוד. כלומר, כדי למשוך את העין של הקהל הקליפ צריך היה לבלוט בתוך רצף הקליפים בMTV או בין שלל הפרסומות והתכנים בטלוויזיה. לכן, הרבה מאוד קליפים הציגו חידושים ולאחר שחידושים אלו הפכו לנורמה, עלו חידושים אחרים וכך הקליפים הפכו לז'אנר החדשני ביותר בטלוויזיה.הסרטונים ברשתות החברתיות מציגים תהליך מורכב יותר: מצד אחד, יש חופש יצירתי למגוון עצום של משתמשים מה שמוביל לחופש יצירתי ולמגוון תוצרים. מצד שני, האפליקציות והמגמות החברתיות מציעות לאמץ את אותם קטעים מוזיקליים ומידע חזותי דומה/זהה, כך שהמגמה היא יצירת תכנים דומים ולאו דווקא שונים ויצירתיים. במילים אחרות, פעמים רבות הרשתות כמו טיקטוק או אינסטגרם מציעות "אתגרים" שבהם הדרישה היא לא יצירת תוכן מקורי, אלא חיקוי של תוכן קיים או אימוץ מרכיבים קיימים (פס קול, שיר, העמדה) ואימוץ שלהם ליצירת התוכן האישי.צעירים רואים בז'אנר הסרטונים ככלי השייך להם. הייחוד של סרטונים בטיקטוק למשל הוא שצעירים רואים אותם כמרחב בטוח, השייך לקבוצת השווים. הם מרגישים שהם יכולים להתבטא באופן חופשי בלי להיחשף לביקורת או לפיקוח מצד גורמים "מבוגרים". כוח ההשפעה נובע מהשילוב בין הז'אנר – סרטונים קצרים, והמדיום – רשתות חברתיות.סרטוני הרשת הקצרים משמשים למגוון מטרות: (1) השגת מידע – בנושאים חברתיים, פוליטיים, צרכניים; (2) אינטראקציה חברתית – קשרי חברות בדרגות שונות, נושאים לשיחה; (3) קבלת החלטות צרכניות – מה לקנות וכיצד.המאפיינים הבולטים של סרטוני רשת קצרים• סגנון קליל, הומוריסטי, תמציתי ומהיר
• הסרטונים מעוצבים כך שילכדו את תשומת לבו של הצופה כבר בשניות הראשונות.
• הנרטיב – המידע החשוב, השורה התחתונה, מוצג ראשון ולאחר מכן מידע נוסף.
• שילוב מורכב של כתוביות, הסבר מילולי ותוכן ויזואלי.
• בעיקר פונה לרגש (פניית מסר רגשית)
בסרטוני רשת יש פידבק כמעט מיידי: כמות לייקים ושיתופים, תגובות של חברים ומשתמשים אחרים. באופן כזה יוצרי הסרטון יכולים לעצבו מחדש, לתקן או להוריד אותו באופן מהיר. עד כמה זה משפיע על עיצוב התכנים? מאפשר מקוריות וביקורתיות או מאלץ להעלות תכנים שיגרפו אהדה? ואכן, בניגוד למדיום הטלוויזיוני, האילוץ הכלכלי בשילוב המאפיינים של הרשתות החברתיות והמגמות התרבותיות – כל אלו מובילים לפעמים דווקא לתהליך של הידמות ולא של יצירתיות וגיוון. (דוגמאות: בטיקטוק: ?mom, what were you like in the 90s; יום אחד יגידו לך...)מחקרים שבחנו השפעות של סרטונים בטיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב מצאו שלסרטונים יש השפעה גדולה מאוד על צעירים, ואף יכולים לגרום להתמכרות. עוד נמצא שהם כלי שיווקי-מסחרי יעיל מאוד, עוזר בחשיפה מהירה למותגים, מעורר תשומת לב מיידית ומעודד ויראליות. סרטונים קצרים באינסטגרם מוצלחים מאוד מבחינה שיווקית והם נחשבים כיום הזירה המרכזית לפרסום. השילוב בין סרטונים מותאמים אישית (על ידי האלגוריתם), האסתטיקה של הסרטונים והמלצות של משפיעני-רשת - כל אלו מעודדים רכישות מהירות ולא מתוכננות. המאפיינים של "רילס" (סרטונים קצרים באינסטגרם) מגבירים תגובות רגשיות ומעודדים החלטות קנייה אימפולסיביות (החלטות ללא מחשבה מעמיקה).יש לשלב את הנושא של סרטוני רשת יחד עם מושגים מזירת התרבות הדיגיטלית, למשל הכוח של האלגוריתם בעיצוב הפיד שלנו: הסרטונים הם הז'אנר היעיל לחשיפה ולהשפעה על צעירים. הצעירים נחשפים לסרטונים ברשת הטיקטוק לא רק מבחירה, אלא על ידי הפיד, שמעוצב על ידי האלגוריתם, שמעוצב על ידי בעלי הרשת התוצאה היא כוח עוד יותר גדול בידי תאגידי הרשתות החברתיות להשפיע על אזרחים.בניתוח קליפים וסרטוני רשת יש להתייחס למגוון מרכיבים: לתוכן – פס הקול, השפה, התוכן החזותי; למדיום – טלוויזיה, רשתות חברתיות; להקשר הכללי – תוצר תעשייתי, אינטרס כלכלי, יצירה אישית, חיקוי חברתי ועוד.נוכל להציע ניתוח של סרטוני רשת וקליפים על פי מרכיבי התהליך התקשורתי של לאסוול:• מוען – יוצר מקצועי או משתמש חובבן? תאגיד פרסומי או אזרח? גוף פוליטי או קבוצת חברים? מה האינטרסים של המוען: פוליטיים, כלכליים, תרבותיים, חברתיים?
• מסר – מה המסרים הגלויים ומה המסרים היותר סמויים? אילו ייצוגים יש בתוכן? אילו סטריאוטיפים? מסר מסחרי/פוליטי/חברתי/אמנותי...
מה היחסים בין הגורמים שמרכיבים את המסר: פס הקול, השיר, המידע החזותי, הז'אנר המוזיקלי וכיצד כל אלו מעצבים את המסרים.• ערוץ – באיזה מדיום עובר המסר: תקשורת מסורתית או דיגיטלית? איזו רשת חברתית? איזו פלטפורמה וכיצד זה מעצב את המסר?
כיצד הפלטפורמות השונות לוקחות חלק בעיצוב המסר והגעתו לקהל – כיצד אלגוריתם מעצב את המסר, כיצד הרשתות מציגות מסרים שונים לאנשים שונים, החשיבות של המדידה המיידית והתמידית של החשיפה של טקסטים ברשתות.• נמענים – מי הנמענים של המסר: קבוצת חברים קרובה או ציבור צרכנים? קבוצה פוליטית מסוימת או הציבור הרחב...? מי הנמענים אליהם פונה המסר? מי הנמענים שמקבלים בסופו של דבר את המסר וכיצד?
• השפעה – מה יכולות להיות ההשפעות של הטקסט: מבחינה חברתית, פוליטית ותרבותית? השפעות על הפרט ועל החברה?
אחת השאלות המרכזיות שנרצה לברר עם התלמידים: באיזו מידה הם משכפלים את שפת הקליפים אותה למדו מיוצרים מפורסמים ובאיזו מידה הם מייצרים שפה משלהם, עם מאפיינים מקוריים משל עצמם. מבחינה זו ניתוח תוצרים אלה יכול לעזור לחדד חשיבה ביקורתית ורפלקסיבית – לא רק ניתוח תוצרים של אחרים, אלא הבנה כי גם אנחנו יוצרים ומפיצים תקשורת ולכן עלינו לנתח ולהבין מהם התוצרים שאנחנו אחראים להם.הנחות יסוד• סרטונים קצרים ברשתות החברתיות הם צורת תקשורת דומיננטית בקרב צעירים. זה גם הגיל בו מתגבשת תפישת העולם הפוליטית (ובכלל). לכן יש לצורת התקשורת החדשה הזו כוח משמעותי וחשוב להבין אותה ואת השפעותיה.
• בצריכת סרטונים ביצירתם ובהפצתם, צעירים רבים לוקחים חלק בעיצוב המרחב הציבורי והשיח הציבורי. מכאן החשיבות לבחון את הקשרים שבין מאפיינים של סרטוני רשת להשפעות האפשריות שלהם בהיבט הפוליטי.
חוקרות טוענות כי השיח הפוליטי הפך ל"פוליטיקטוק", כלומר פוליטיקה שעוברת לטיקטוק. במחקר שבחן את השיח הפוליטי בבחירות לכנסת בישראל מצאו כיצד המפלגות משתמשות בטיקטוק כדי להגיע לצעירים. את החשבונות מנהלים צעירים ולא אנשי המפלגה, כך שהם דוברים את שפת הטיקטוק וגם נחשבים אמינים יותר על ידי הקהל הצעיר.השילוב בין הדומיננטיות של סרטוני הרשת אצל צעירים, יחד עם האבחנה כי הם בעיקר פונים לרגש (פניית מסר רגשית), עלול להוביל להשפעות שליליות. יש חוקרים הרואים זאת כמגמה מדאיגה בה השיח הפוליטי – באמצעות סרטוני הרשת – הופך להיות יותר רגשי ופחות קוגניטיבי. כלומר, פחות דיונים על עובדות ומידע ויותר שיח רגשי. התוצאה יכולה להיות למשל, שיח פוליטי שמוביל ליותר מעורבות ולהדגשה של תוכן שלילי כלפי המפלגה היריבה לנו יותר מאשר תוכן חיובי כלפי המפלגה בה אנחנו תומכים.הכוח הרגשי של סרטוני הרשת שמוביל ליותר מעורבות (וזה מה שהרשתות רוצות – יותר מעורבות=יותר רווחים), גורם לדומיננטיות של סרטונים מסוג מסוים. לדוגמה, בזמן מלחמת חרבות ברזל היתה ברשת הטיקטוק העדפה ברורה לסרטונים שהציגו נרטיב של מלחמה, עם ויזואליות עוצמתית וחריגה על פני סרטונים שהציגו נרטיב יותר מורכב ומרובה נקודות מבט.סרטוני רשת, בינה מלאכותית והפצת מידע שקריסרטוני הרשת עברו להיות ז'אנר מרכזי בהפצת מידע חדשותי, דעות פוליטיות ועיצוב עמדות. הסכנה המרכזית היא שהקהל לא יכול לדעת תמיד מי מאחורי הסרטון (והמידע/הדעה), האם זה תוצר אמיתי או תוצר של בינה מלאכותית ומכאן שלסרטונים אלו יש גם כוח בפגיעה באמון הציבור בתקשורת ובפוליטיקה ועיצוב שיח פוליטי חשדני, שלא תמיד מבוסס עובדות.יש עיתונאים הפועלים ברשת הטיקטוק ומתמודדים באופן אקטיבי עם הפצת פייק ניוז. אבל יש להדגיש את הדילמה המקצועית העולה מכך: כדי להצליח להגיע לקהל הצעירים ולהילחם בשקרים, העיתונאים נאלצים להתאים את עצמם לפורמט הקליל, המהיר והבידורי של הפלטפורמה, מה שפוגע לעיתים ביכולת להציג עומק עובדתי ותחקירים רציניים.• חובה לקשור בין הדיון בסרטוני הרשת לבין הדיונים בזירות התרבות הדיגיטלית וזירת העל בנושא של פייק ניוז, דיפ פייק ובינה מלאכותית, משפיעני רשת ופוסט אמת. הדיון בסרטוני הרשת צריך להקיף גם את המאפיינים שלהם ואת הקשר בינם לבין הפצת פייק, את ההשלכות החברתיות והפוליטיות שלהם ואת הממד האתי הערכי בהפצת סרטונים כאלה ויצירתם.
מגדר הוא האבחנה התרבותית בין המינים שיש לה השפעה על יחסי הכוח בין המינים בחברה. לעומת האבחנה הביולוגית בין זכר לנקבה (sex), הגדרה תרבותית מסמנת תכונות והתנהגויות המזוהות, באופן תרבותי, כנשיות (עדינות, רגשנות, פייסנות), וכאלו המזוהות כגבריות (אסרטיביות, עוצמה). חריגה מתפקידי המגדר הנורמטיביים מסומנת כהפרה של הסדר החברתי ואף גוררת סנקציות חברתיות שונות. זרמים פוליטיים ומחקריים העוסקים בנושא המגדר, ובפרט הפמיניזם, מבקשים לפרק את הזיהוי בין המין הביולוגי לבין הזהות המגדרית המחייבת, וזאת כדי לערער על מבני הכוח הנוצרים בעקבות החלוקה הבינארית הממקמת את הגבר בעמדת כוח ביחס לאישה. כלומר, לאפשר שיוך תכונות שנחשבות גבריות ומעניקות כוח גם לנשים ולהיפך, לאפשר שיוך מאפיינים נשיים גם לגברים – להפריד בין החלוקה הביולוגית בין המינים לחלוקה המגדרית-התרבותית.הייצוג המגדרי בקליפים מתאפיין בהיצמדות לסטריאוטיפים המגדריים המקובלים, מבחינת תכנים (למשל היעדר תכנים פוליטיים במובן הרחב בטקסטים של נשים לעומת גברים), תפקידים חברתיים (למשל מקצועות ״גבריים״ מול ״נשיים״), ביטויי מיניות (למשל לבוש חושפני יותר של נשים) ועוד. חורג מכך העיסוק בנושאים רומנטיים, הרווח גם בקרב מוענים גברים, בפרט מן הז׳אנר המזרחי, כחלק מדמות ״הגבר החדש״. מגמה דומה נמצאה גם במחקר על סרטוני רשת ישראליים בטיקטוק – סרטונים של משפיעניות היו עם יותר תוכן מיני מאשר סרטונים של משפיענים.בבחינת קליפים מוזיקליים וסרטוני רשת בפריזמה מגדרית יש מקום להתייחס לתדירות ייצוגי כל אחד מן המגדרים כמוענים, תדירות הצגתם כאובייקט כנלווה למוען/ת, אופן ייצוגיו של כל אחד מן המגדרים מבחינה תכנית, מילולית וחזותית.הדיון בסרטוני רשת וקליפים צריך להיות רחב יותר מאשר רק הנושא המגדרי. סרטוני רשת וקליפים הם ז'אנרים שעליהם אפשר לנתח מגוון ייצוגים ולקשור למגוון זירות.• ייצוג לאומי – בעיקר בזמני מלחמה, אך לא רק. איך מייצגים לאומים שונים (הלאום הישראלי)? איך מייצגים קבוצות שונות בתוך הלאום? מי עומד מאחורי הייצוגים הללו? מה האינטרסים?
• ייצוג סטריאוטיפי – מעמדי, בעלי מוגבלויות, עדתי, דתי, העדפות מיניות, גילאי ועוד. מי מעצב דימויים בסרטונים? לאילו מטרות?
• נרטיב – נרטיב מלחמה או שלום, נרטיב חד-ממדי או מורכב, נרטיב לינארי או אחר. מה ההשפעות האפשריות מהדגשת נרטיב מסוים ולא אחר
• אורח חיים – ייצוגי הצלחה או כשלון, תרבות צריכה, גיבורים תרבותיים ועוד. מי מעצב עבורנו את הסמלים להצלחה? את אורח החיים הראוי? כיצד עושים זאת ולאילו מטרות?
7.