זירה 2: גלובליזציה

📌

1. תמצית הזירה

תהליכי גלובליזציה אינם מוגבלים רק לתקשורת. משמעם מעבר חופשי ונוח של אנשים, סחורות, כלכלה ורעיונות בין מדינות — תהליך שמכרסם במעמדה של מדינת הלאום. לאמצעי התקשורת, בעיקר לערוצי הטלוויזיה ולאינטרנט, יש תפקיד מרכזי בהפיכת העולם ל"כפר גלובלי" ובהתפשטות תהליכי הגלובליזציה. בזירה נתמקד גם בשני מושגים: אימפריאליזם תרבותי ואמריקניזציה. ...

נדגיש את חשיבות הגלובליזציה לתהליכים של גיבוש ועיצוב זהות: הזהות של כל אחד מאיתנו אינה מוגבלת ל"כאן ועכשיו", אלא היא זהות היברידית המשלבת בין הלוקאלי לגלובלי. כל אחד מאיתנו חשוף למגוון מסרים, מקומיים וגלובליים, וכולם לוקחים חלק בעיצוב הזהות.

תהליכים אלו באים לידי ביטוי גם ביצירת תכנים: יוצרים ישראליים אינם מכוונים רק לקהל המקומי אלא גם לקהל הבינלאומי ובעיקר האמריקאי. מכאן שגם יצירות מקומיות — שלהן תפקיד מרכזי בעיצוב זהות ישראלית מקורית — הופכות בעלות אופי בינלאומי ואמריקאי.

נדון גם במגמה של תלות המדינות והתרבויות החלשות בתרבויות החזקות: כיצד כסף ועוצמה מסחרית לוקחים חלק בעיצוב תרבויות וזהויות במקומות רחוקים וחלשים. מכאן יפתחו התלמידים חשיבה ביקורתית ועצמאית לגבי מקור התכנים שהם צורכים והשלכותיהם על גיבוש זהותם העצמית.

📖

2. נרטיב הזירה

תהליכי גלובליזציה לוקחים חלק מרכזי בעיצוב הזהות — הן הפרטית והן הקהילתית. הזירה ממחישה כי כל אחד מאיתנו הוא גם אזרח ישראלי הנטוע בתרבות המקומית, אבל גם חלק מתרבות אחרת (מערבית? אמריקאית?). לתקשורת, בעיקר בעידן הדיגיטלי, תפקיד מרכזי בעיצוב זהויות מורכבות אלו.

📑

3. תתי נושא

תת-נושאים בזירה:
1. ערוצי תקשורת גלובליים
2. השלכות תקשורת גלובלית על הקהל
3. גלובליזציה, אמריקניזציה ואימפריאליזם תרבותי

🎯

4. מטרות אופרטיביות

אוריינות תקשורתית:
1. התלמידים יגדירו את המושגים גלובליזציה (כולל תפקיד התקשורת בתהליך), לוקליזציה וגלוקליזציה, וידעו להסביר יתרונות וחסרונות של כל אחד.
2. התלמידים יזהו סימנים של אמריקניזציה בטקסטים תקשורתיים נתונים. ...

3. התלמידים יסבירו וידגימו מגמות של גלובליזציה ולוקליזציה בחברה הישראלית.
4. התלמידים יבינו את התפקיד המכריע של תקשורת דיגיטלית בתהליכי גלובליזציה ואמריקניזציה: האינטרנט, שירותי הסטרימינג (נטפליקס, ספוטיפיי ודומיהם) והרשתות החברתיות.
5. התלמידים ידעו להסביר את גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי, הרואה בטכנולוגיה התקשורתית את הגורם המרכזי בשינויים חברתיים, ואת הסלוגן "המדיום הוא המסר".

אוריינות אזרחית: הבנה שלאותו סיפור יש נקודות מבט שונות (אחת אינה "אמיתית" יותר מהאחרת אלא שונה ממנה), חשיפה לקהלים ודיון על זהות לאומית מול זהות גלובלית.
1. התלמידים יכירו את אפשרויות התוכן שמציעה הגלובליזציה בתקשורת, וילמדו לצרוך אותן באופן מושכל.
2. התלמידים ידעו על מקומה של החברה הישראלית בתהליכי גלובליזציה, לוקליזציה וגלוקליזציה, וכיצד הם לוקחים חלק בעיצוב התרבות והזהות בישראל.
3. התלמידים יכירו ויבינו את ההשפעות הזרות על התרבות המקומית ואת התגובות השונות בחברה להשפעות אלו.

🔑

5. מושגים מרכזיים (לחצו להסבר מלא)

גלובליזציה

לוקליזציה

גלוקליזציה

אימפריאליזם תרבותי

אמריקניזציה

דטרמיניזם טכנולוגי

זהות היברידית

כפר גלובלי

מרכז ופריפריה

גישה ביקורתית – הגמוניה אידיאולוגית/תרבותית

ייצוגים

הבניית המציאות

🚀

6. מהלך הלימוד

נכיר את המושג "דטרמיניזם טכנולוגי" ואת הסלוגן שהגה מרשל מקלוהן "המדיום הוא המסר". בשניהם החשיבות היא בתפיסה שהמדיום (עם דגש על הטכנולוגיה שלו) שבעזרתו החברה מתקשרת הוא זה שקובע את שאר תחומי החיים: תקשורת במדיום מסוים ולא אחר תעצב את החיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של אותה חברה. ...

חשוב לשלב בין המדיה השונים — הטלוויזיה והרדיו/מוסיקה שהיו דומיננטיים ועדיין משמעותיים בתהליכי גלובליזציה, יחד עם האינטרנט והרשתות החברתיות שמקצינים את המגמות. שילוב זה מעורר שאלות של זהות: עד כמה התכנים מכרסמים בזהות הלאומית? עד כמה האינטרנט והרשתות מחזקים או מחלישים זהות גלובלית/לאומית/קהילתית? חשוב לזכור כי צעירים צורכים תוכן טלוויזיוני במנותק מהמדיום המסורתי — בסמארטפון, במחשב ובטלוויזיה — ושירותי הסטרימינג (נטפליקס, ספוטיפיי) משנים את אופני הצריכה ומאתגרים את הקשר שבין כלי תקשורת למדינות לאום.זהות וזהות היברידיתנכיר את מושג הזהות — "מה אני?" — ונתמקד בכך שגיבוש זהות הוא תהליך מורכב מאוד, המכיל שכבות רבות (לאומיות, דתיות, גיל, מין, ג'נדר, מעמד סוציו-אקונומי ועוד). הזהות דינמית ומשתנה לאורך החיים, וגיל הנעורים חשוב בהתפתחותה. בזירה ההתמקדות בזהות הלאומית: הלאום כמכשיר לכינון זהות — הכנסת הפרט לקבוצה גדולה יותר שמעניקה לו משמעות ומלמדת אותו (בתהליך חִברות) מי הוא ולאיזו קבוצה הוא שייך.

זהות היברידית (היברידי = משהו המורכב מיסודות שונים זה מזה) — חיבור בין מרכיבי זהות שונים ויצירת זהות חדשה השונה מהזהויות שמרכיבות אותה. למשל, בעקבות צריכת תקשורת גלובלית מתעצב תהליך סוציאליזציה המשלב בין הזהויות: דיבור בשפה שמערבת אנגלית ועברית, ציון מועדים אמריקאים (הלווין) וישראליים, וכך גם בלבוש, בתרבות ובאימוץ ערכים — ומתגבשת זהות היברידית אינטגרלית, השונה מהישראלית ומהאמריקאית ומשלבת ביניהן.יתרונות וחסרונות של גלובליזציה, לוקליזציה וגלוקליזציהגלובליזציה: מצד אחד — זרימה חופשית של מידע, אנשים, רעיונות והון, מידע נגיש, תכנים מעשירים, ואפשרות להיות "נוכח" בכל מקום ובכל זמן (העצמת החופש, כולל החופש לגבש זהות). מצד שני — אין תנועה חופשית ושקולה, אלא כוחות חזקים גוברים על חלשים: תוצרי תרבות מארה"ב גוברים על תוצרי מדינות חלשות ומעצבים את תרבותן וזהותן. כלומר, הגלובליזציה נותנת חופש אך גם פוגעת בחופש של החלשים.
לוקליזציה: יתרון — עיצוב זהות מקומית אותנטית ומקורית בידי המקומיים; חיסרון — הסתגרות, ניתוק משאר העולם והיעדר העשרה ממקורות נוספים.
גלוקליזציה: שילוב בין המקומי לגלובלי. יש לשים לב למינון: האם המקומי מעניק גוון לוקאלי לגלובלי, או שהגלובלי מעצב מחדש את המקומי?6.א – גיבוש ערוצי מדיה גלובלייםאת תהליך הגלובליזציה אפשר לראות דרך שני מדיה מרכזיים: הטלוויזיה — שעברה ממדיום מוגבל למדינות הלאום לערוצים בינלאומיים — והאינטרנט, שמשנה את התמונה מהיסוד. בישראל יש נגישות רבה לערוצים שתכניהם מקורם מחוץ למדינה, המופצים בכבלים, בלוויינים ובאינטרנט: ערוצי חדשות בינלאומיים (CNN, BBC, אל ג'זירה, Fox News, MSNBC), מוזיקה ובידור (MTV, VH-1, FTV, Arte), ספורט (ESPN, יורוספורט, Fox Sports), מדע ודעת (דיסקברי, נשיונל ג'אוגרפיק). הערוצים נבדלים במידת התאמת התכנים למדינות (לעיתים בגרסאות אזוריות, כמו CNN).

כיום התקשורת יכולה לפעול במנותק מטריטוריה לאומית — הדוגמה הטובה ביותר היא האינטרנט. יש לציין את שירותי הסטרימינג ("הזרמת מדיה"): מוסיקליים (ספוטיפיי, אפל מיוזיק) וטלוויזיוניים-קולנועיים (נטפליקס, אפל טיוי, הולו). הם גם מעבירים מדיה וגם מייצרים אותה (נטפליקס: "בית הקלפים", "נרקוס", "רומא"). ייחודיות הסטרימינג — שידור על גבי האינטרנט — מאפשרת: (א) צריכה במגוון מכשירים; (ב) צריכה בכל מקום בעולם. מכאן השלכות: (1) על התוכן — האם הסטרימינג מוביל לתכנים גלובליים, ואולי התכנים האמריקאים הופכים גלובליים? (2) על הקהל — האם האחדת קהלים והידמות תרבויות? (3) על מעמד המדינה — מדינת הלאום נחלשת (גביית מיסים, רגולציה, אסדרה).6.ב – תקשורת גלובלית: הקהלהמטרה להמחיש לתלמידים את קיומם של מרכיבים גלובליים בתקשורת היומיומית, ובו-בזמן להדגיש שמשמעותם היא שאנו, כחלק מהחברה הישראלית, נעשים מושפעים יותר (ואולי אף מפתחים תלות) מחברות אחרות — וזו מהות הגלובליזציה: תהליך של חופש ותנועה חופשית, אך במקביל גם התפתחות תלות של החלשים בשחקנים החזקים. הזירה ממחישה שהזהות של כולנו נטועה ביותר ממקום אחד: גם מקומי וגם עולמי.

הכפר הגלובלי — מושג המשלב שני מושגים סותרים: כפר (מקום אינטימי וקטן שבו כולם מכירים) וגלובלי (גדול ולא מוכר). מרשל מקלוהן טבע את הביטוי בסוף שנות החמישים על התקשורת האלקטרונית: בעוד תרבות הדפוס מעודדת חלוקה לקבוצות, הרדיו והטלוויזיה מאפשרים לאנשים מגילאים ומתרבויות שונות לצרוך את אותם תכנים — ומכאן "כפר גלובלי". תהליכים אלו מוקצנים בתרבות הדיגיטלית, שבה לכל אחד מכשיר נייד עם גישה לכל המידע. הקהל הישראלי לא רק מכיר תכנים אמריקאים אלא גם מעצב את טעמו לפיהם: ייצור סדרות מקבילות, אימוץ פורמטים אמריקאים בעברית ותכנים מקומיים עם זיקה לנרטיבים אמריקאיים (וכך גם במוסיקה ובקולנוע).6.ג – גלובליזציה: אימפריאליזם תרבותי ואמריקניזציהמוצרי תרבות אמריקניים זוכים להצלחה בינלאומית גדולה (קולנוע, מוזיקה, טלוויזיה). יש הטוענים שהם גורמים לאימפריאליזם תרבותי — מצב שבו המדינה החזקה משתלטת על חלשות ממנה (במקור: התפשטות מעצמות אירופה לכיבוש מדינות לצורך שווקים ומשאבים; כאן — בכלים מתחום התרבות): ארה"ב מפיצה תכנים תרבותיים לכל העולם ומעצבת זהות ותרבות במקומות רחוקים כדומה לאלו האמריקאים, ובכך יש רווח כלכלי והשפעתי.

בעשורים האחרונים נטען שהדומיננטיות האמריקאית מובילה לאמריקניזציה: ערכים אמריקנים זוכים לבולטות ומשמשים מודל לחיקוי (אינדיבידואליות, מודל השוק החופשי, מוצרים כמו קוקה-קולה, והשפה האנגלית). הקמת תאגידי תקשורת עצומים הובילה לחיפוש שווקים חדשים ולהקמת שלוחות במדינות אחרות. כאן נזכיר את תיאוריית "מרכז ופריפריה": מדינות חזקות ומרכזיות (בראשן ארה"ב) משפיעות על הפריפריה — אמנם לוקחות ממנה תכנים ומאפיינים, אך בעיקר מאפשרות לה לצרוך תכנים מהמרכז.

היבט נוסף בא לביטוי ביצירת תכנים מקוריים-מקומיים: גם בישראל יוצרים רבים חושבים על השוק העולמי (=האמריקאי) ומעצבים תכנים ישראליים שיתאימו לשווקים הרווחיים (נטפליקס והרשתות האמריקאיות). השילוב בין גלובליזציה ללוקליזציה נקרא "גלוקליזציה" — התאמות מקומיות לתכנים הגלובליים (למשל פורמט ריאליטי אמריקאי כמו "הישרדות" בליהוק שמדגיש מתחים וזהויות ישראליים). ולבסוף — אם התקשורת גלובלית והתכנים זורמים לכל כיוון, נחלש כוח הרגולציה (הגבלות גיל, הגבלת תכנים): לחוקי המדינה אין משמעות בסביבה של זרימת תכנים גלובלית חופשית.

⚖️

7. דילמות מרכזיות בזירה

א. אמריקניזציה וגלובליזציה מול לוקליזציה — קל יותר לערוצים לקנות תכנים אמריקאים מוכרים מאשר לייצר מקומיים; ויצרני תוכן מקומיים מעצבים תכנים לשוק האמריקאי-גלובלי גם כשהם מייצגים תכנים מקומיים (כמו "פאודה"). הרצון לתפוצה עולמית ולכסף רב — מול יצירת תכנים מקומיים שישפיעו על תרבות וזהות מקומית, אך על חשבון רווחים גדולים בשוק האמריקאי. ...

ב. את/ה רוצים ליצור סדרת טלוויזיה או שיר — האם תעצבו אותם כך שיפנו לתרבות אמריקאית (שיכולה להביא רווח גדול מאוד אך ספוגה בערכים ובתרבות אמריקאית), או שתעדיפו יצירה מקומית-ישראלית המתמקדת בתרבות ישראלית — שהשוק והרווח שלה מצומצמים יותר מראש?

סרטון עם הסבר הקשור לזירה זמין בלשונית הזירה באתר המודל.