זירה 1 - המדריך המלא

📌

1. תמצית הזירה

הזירה הראשונה מוקדשת לגיבוש מושגי יסוד לדיון משותף בנושאי תקשורת. המפגש הראשון בין התלמידים ובין תקשורת כתחום לימוד מחייב להתמודד עם שאלות יסוד: מהי תקשורת? מהן "אבני הבניין" שמהן מורכב תהליך התקשורת? מה מבחין בין סוגים שונים של תקשורת? בין קודים שונים? דיון ראשוני זה יצייד את התלמידים בכלים הבסיסיים ביותר שבאמצעותם יוכלו "לפרק" תהליכי תקשורת, להתמודד עם מורכבותן של סיטואציות תקשורתיות ולהבחין בין קודים שונים הפועלים בהן. ...

נבין כי כמעט כל פעולה אנושית קשורה לתקשורת (דיבור, לבוש, התנהגות ועוד) — בין אם במודע ובין אם שלא במודע. בזירה נכיר את מרכיבי התהליך התקשורתי, סוגי תקשורת ומודלים שונים לתהליכי התקשורת. לימוד מושגי היסוד ייתן לנו "כלי עבודה" לשיח משותף, מעכשיו והלאה, על מגוון ההיבטים של התהליך התקשורתי.

נכיר מאפיינים תקשורתיים של "דור הסמארטפון" — התקשורת הדיגיטלית: את המורכבויות של עולם תקשורתי כזה ואת הטשטוש של האבחנות שהיו מוכרות במשך שנים רבות בזמן התקשורת המסורתית.

📖

2. הנרטיב המרכזי

הזירה מספקת "כלי עבודה" שיעזרו לתלמידים להבין את התקשורת ולפרשה באופן ביקורתי. מרכיבי התהליך התקשורתי, סוגים של תהליכי תקשורת וכן תפקידה של התקשורת — מושגים אוניברסליים, שבאמצעותם יידונו כל הזירות בהמשך הלימוד.

📑

3. תת-נושאים בזירה

תת-נושאים בזירה:
1. מרכיבי התהליך התקשורתי
2. מודלים של תהליכי תקשורת
3. תפקידי התקשורת

🎯

4. מטרות אופרטיביות

אוריינות תקשורתית:
1. התלמידים יגדירו מהי תקשורת, יסבירו את מרכיבי התהליך התקשורתי וידגימו ניתוח של מרכיבי התהליך על טקסט מסוים.
2. התלמידים ידעו להסביר מודלים שונים של תקשורת: לינאריים (לאסוול), מעגליים (רעיון ה"רעש" וה"משוב") וסמיוטי (פיסק), וידעו לנתח טקסטים ותהליכים תקשורתיים לפיהם (למשל חיפוש משוב נמענים בתוכניות טלוויזיה). ...

3. התלמידים ידעו מהם חמשת תפקידי התקשורת וידעו ליישם אותם בתקשורת היומיומית.
4. התלמידים יכירו מאפיינים של תקשורת דיגיטלית: "התכנסות מדיה" וטשטוש הגבולות וההגדרות המסורתיות — בין המוען לנמען, בין תקשורת בינאישית לתקשורת המונים, בין ה"חיים עצמם" לצריכת תקשורת, בין הפרטי לציבורי. נדגיש: אין שאיפה להכרעה, אלא להדגיש שהטשטוש וחוסר הבהירות בין ההגדרות הם ממאפייני התקשורת הדיגיטלית.

אוריינות אזרחית:
1. התלמידים ידעו לזהות את מגוון האפשרויות של התקשורת האנושית ויקבלו כלים להבנתן ולפירושן בצורה מושכלת (למשל: מהם הכללים והקודים בתקשורת בינאישית? מי קובע אותם? כיצד הם משתנים בהקשרים שונים?).
2. התלמידים ידעו כי לכל תהליך תקשורתי יש מטענים תרבותיים (אצל המוען כמו אצל הנמען), ולכן יוכלו לפתח רגישות והבנה טובה יותר לאופי תהליכי תקשורת שונים.
3. התלמידים ידעו לפרש אירועי תקשורת באופן מושכל וביקורתי, מתוך הבנה שאירוע תקשורתי אינו מסתכם בתוכן הדברים בלבד, אלא בנוי ממרכיבים שונים שלכל אחד תפקיד וחשיבות בעיצוב המסר, בהעברתו ובהבנתו.
4. התלמידים ידעו כי בעידן הנוכחי מטשטשות האבחנות בין הפרטי לציבורי, בין תקשורת בינאישית לתקשורת ציבורית ועוד, וכי מצב זה מטיל על כל אחד מאיתנו אחריות כיצרן וכמעביר תקשורת — ולא רק כצרכן פסיבי.

🔑

5. מושגים מרכזיים (לחצו להסבר מלא)

תקשורת בינאישית

תקשורת המונים

מרכיבי התהליך התקשורתי

מוען

נמען

מסר

ערוץ

רעש

משוב

מודלים של תקשורת

מודל לינארי

מודל מעגלי

מודל תרבותי-סמיוטי

תפקידי התקשורת

סיקור

תיאום

המשכיות

בידור

גיוס

תקשורת ציבורית

תקשורת מסחרית

התכנסות מדיה

טשטוש גבולות שיוצרת תקשורת דיגיטלית

טשטוש גבולות בין מדיה מסורתית למדיה דיגיטלית

🚀

6. מהלך הלימוד

6.א – סוגים של תקשורת ומרכיבי התהליך התקשורתיסוגי תקשורת וגווניה: תקשורת בינאישית (שיחה פנים אל פנים), תקשורת המונים מסורתית (טלוויזיה) ועוד. מה הופך סיטואציה לתקשורתית? האם אנחנו מסוגלים לא לתקשר? בחלק זה יש לפרק כל סיטואציה תקשורתית למרכיביה: מיהו המוען, מהו המסר, מי הנמענים, מהי הטכנולוגיה (הערוץ), מהם הרעשים — ולבדוק בכל סיטואציה בידי מי הכוח (הסמכות לשלוט בסיטואציה, ועד כמה היא שוויונית). ...

יש להזכיר את הדיון על עולם התקשורת העכשווי (שיודגש גם בזירת התרבות הדיגיטלית), ובמרכזו כמה תהליכים שמעצבים מחדש את עולם התקשורת:א. התכנסות מדיה (convergence)החלוקה של התקשורת המסורתית נעלמה: סרטים בקולנוע, תוכניות בטלוויזיה, הודעות בדואר, שיחות בטלפון, משחקים בבית/בחצר — הכול התלכד למכשיר אחד: הטלפון הנייד, שאיתו אנחנו צורכים חדשות ובידור, מתקשרים עם חברים, משחקים ומבלים. כל עולם התקשורת התכנס לסמארטפון. לכך משמעויות רבות: "חיבוריות יתר" — מחוברים כל הזמן ו"זמינים" ברציפות (מעצים חרדת החמצה, מעודד אי-עצמאות); שינויים באופני העבודה (זמינות ופיקוח תמידיים); צמצום מגע פנים אל פנים; ריבוי הפרעות קשב; ועידוד ריכוזיות — כוח אדיר מרוכז בידי מספר מצומצם של חברות (אפל, סמסונג, גוגל), שבולעות כל חברה קטנה מצליחה ושולטות בשטחי החיים של כולנו.ב. טשטוש הגבולות שיוצרת התקשורת הדיגיטליתהתקשורת הדיגיטלית מוחקת או מטשטשת אבחנות שהיו נהוגות שנים רבות בתקשורת המסורתית:
(1) בין מוען לנמען — כל אחד מאיתנו הוא לא רק נמען אלא גם מוען; לא רק צורך מסרים אלא גם יוצר ומפיץ אותם.
(2) בין תקשורת בינאישית לתקשורת המונים — העמוד האישי ברשתות (אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק): הוא פרטי? שיחה בין חברים? השמעת הקול הפרטי במרחב הציבורי? מה דומה ושונה בין העמוד שלי לעמוד של סלב עם מיליוני עוקבים?
(3) בין החיים עצמם לצריכת תקשורת — פעם היה ברור מתי אני עובד/לומד/משחק ומתי אני צורך תקשורת; כיום צורכים תקשורת לאורך כל שעות הערות ובתוך הפעילות החברתית השוטפת.
(4) בין הפרטי לציבורי — ברשתות אנחנו משתפים מידע אישי ופרטי במרחב הציבורי; בין השאר נעלם מושג הפרטיות.
(5) בין מדיה מסורתית לרשתות החברתיות — בתקשורת מסורתית פועלים במסגרת ברורה של חוקים ונורמות, ואילו ברשתות הנורמות עדיין בשלבי גיבוש והחוקים לא תמיד מוגדרים.עיתונאים שפועלים גם בתקשורת מסורתית וגם ברשתותלעיתונאים רבים יש ברשתות ערוצים עם עוקבים רבים, שבהם הם משוחררים מהנורמות ומהרגולציה של התקשורת המסורתית. יתרון: אפשר להציג תוכן רב יותר, ללא עורכים או מגבלות (זמן, מקום, תקציב), "דוגרי" ובגובה העיניים. סכנה: נוצר טשטוש בין הדמויות — מתי הם פועלים כרצונם (כמו ברשתות) ומתי כפופים לכללי התקשורת המסורתית? האם הטשטוש עלול להוביל לזליגת היעדר הנורמות מהרשתות אל התקשורת המסורתית ולטשטוש הערכים העיתונאיים?יחסי גומלין בין תקשורת מסורתית לדיגיטלית ולרשתותמאחר שהרשתות החברתיות הפכו לערוץ תקשורת מרכזי, הן משפיעות גם על התקשורת המסורתית. לכלי תקשורת מסורתיים יש אתרים וערוצים ברשתות; צריכת החדשות ברשתות מאפשרת לראות בדיוק איזו ידיעה זוכה לרייטינג גבוה, והאלגוריתם הופך לחלק ממעצבי סדר היום התקשורתי והציבורי. הרשתות מגיבות לתכנים בתקשורת המסורתית, וזו מגיבה ומשתמשת בתכנים שעולים ברשתות. הסכנה: טשטוש בנורמות מקצועיות ובערכים עיתונאיים שאינם קיימים ברשתות אך נחוצים לשמירת אמון הציבור ולהימנעות ממצב של פוסט-אמת.כללי ה"משחק" התקשורתיאפשר לנתח זירה מסוימת (הכיתה) ובעיקר לפתוח דיון על זירות תקשורת שיילמדו בהמשך: כיצד (והאם) מבינים את השפות השונות? כיצד מגיעים להבנה? מהם יחסי הגומלין בין השפות (משלימות? סותרות?)? האם יש כללים, ומי קובע אותם — כללים שנכפים מלמעלה (איסור נזם, איסור נייד) או כללים המובנים מלמטה (סלנג, ביגוד)? מה קורה בעקבות הפרת הכללים? מטרה סופית: ניתוח כולל ושיטתי של הכיתה כזירה תקשורתית (סוגי שפות, מגוון סימנים, כללי המשחק, יחסי הכוח). ולאחר לימוד המודלים: מושג ה"רעש" — הפיזי והמטאפורי — שפוגם בתהליכי התקשורת; ועד כמה תהליכי משוב פועלים בצורה שיטתית וחופשית.6.ב – מודלים של תקשורתלאורך השנים ניסו חוקרים, ממגוון נקודות מבט, להגדיר את תהליך התקשורת באמצעות מודל. המודלים הראשונים שמו דגש על סוף התהליך — ההשפעה; מודלים אחרים ציירו תמונה מעגלית יותר, שמדגישה שהתקשורת אינה חד-כיוונית ושהמשוב יוצר מחדש תהליך תקשורתי. בהמשך צמחו מודלים סמיוטיים-פרשניים (שרק נזכירם בשלב זה), המדגישים את התפקיד הפעיל של הקורא/הצופה בפענוח המסר ואת חשיבות ההקשר. הדיון בכיתה יכול לעסוק בשאלה היכן אפשר למצוא בתקשורת ההמונים (המשויכת מסורתית למודלים הלינאריים) את המודל המעגלי — טוקבקים, הצבעות בתוכניות, שיחות עם מאזינים, רייטינג ומכתבים למערכת — ולהרחיב על מגמת האינטראקטיביות בתקשורת ההמונים ומשמעותה. יש להדגיש את המבנה המיוחד של התקשורת הדיגיטלית, שבה מיטשטש היחס בין מוען לנמען: כולנו יוצרים, מפיצים ומקבלים תכנים, והמשוב (טוקבק, תגובה) מיידי.6.ג – תפקידי התקשורתלפי הגישה המבנית-תפקודית, לתקשורת חמישה תפקידים מרכזיים, שיעזרו לנו לבחון כיצד היא מתפקדת במצבים שונים:
(1) סיקור הסביבה — להעביר את המציאות אל הנמענים ולשקף את המתרחש בקרוב ובעולם באמצעות דיווח אמין.
(2) תיאום — לקשר בין האייטמים וחלקי המידע על ידי פרשנות והסברים למשמעויות המדווח.
(3) המשכיות — התקשורת כסוכן חִברות, המחנך את הציבור ומעביר את המורשת התרבותית בין הדורות (במודע — תוכניות מורשת, היסטוריה, טקסים ממלכתיים; ושלא במודע — הדגשת תכנים, ניסוח וסגנון).
(4) בידור — לבדר את הנמענים כאמצעי לאסקפיזם ולהפגת מתחים ברמת הפרט והחברה.
(5) גיוס — לטפח ערכים לאומיים וסולידריות חברתית, בין השאר בשעות חירום כמו אסונות או מלחמה.

⚖️

7. דילמות הזירה

1. תפקידי התקשורת — בידור מול סיקור: יותר סיקור ותיאום = פעולה דמוקרטית ואזרחית, אך חשש לאבד קהל; יותר בידור = יותר רייטינג וקהל, אך פחות עבודה דמוקרטית, ועלול "להרדים" את האזרחים. מהו המינון המומלץ? ...

2. בזמני חירום (מלחמה, קורונה) התקשורת משנה את המינון בין התפקידים. האם ראוי להמשיך בסיקור וביקורת במקרה הצורך, או שתפקיד הגיוס גובר על השאר?

3. האם ראוי להגביל עבודה עיתונאית ברשתות החברתיות — למשל להכפיף את פעילותם ברשתות לכללי העבודה העיתונאית (אתיקה, מגבלות)?

סרטון עם הסבר הקשור לזירה זמין בלשונית הזירה באתר המודל.