החלק המפורסם ביותר בשיר הוא מצעד הצבועים ("Goose-stepping"). דיסני יצרו כאן ציטוט חזותי מדויק מתוך סרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון" (1935) של הבמאית לני ריפנשטאהל. ההמונים מוצגים כגוש אחיד, גיאומטרי וחסר אישיות, הסוגד למנהיג העומד גבוה מעל כולם על צוק (מרפסת). זוהי איקונוגרפיה פשיסטית מובהקת.
סקאר הוא דמגוג קלאסי. מצד אחד הוא בז להמונים ומעליב אותם ("אין לכם שכל"), ומצד שני הוא מבטיח להם הבטחות פופוליסטיות ("לחם ושעשועים") כדי לקנות את נאמנותם. הוא משתמש ברעב ובמצוקה שלהם כדי לגייס אותם להפיכה צבאית.
כדי לאחד את הצבועים, סקאר צריך "שעיר לעזאזל". הוא מסמן את מופאסה ואת סימבה כאויבים שמונעים מהצבועים את האוכל. זוהי טכניקה של האחרה: אנחנו (הטובים והרעבים) מול ההנהגה הישנה והמושחתת שצריך "לחסל".