חידוד ניסוח הדילמה - מסמך עזר
בעבודה ממוקדת בדילמה אנחנו מבקשים להעצים את המעורבות של התלמידים – עידוד לחשיבה עצמאית, לדיאלוג לעמדות אחרות ולמעורבות רגשית בתכני הלימוד.
לשם כך, עלינו להבדיל בין דילמה מקצועית-תקשורתית לבין דילמה אישית.
דילמה תקשורתית-מקצועית היא דילמה שעומדת בפני אנשי התקשורת. התלמידים אינם פועלים עדיין בשדה התקשורתי והם מתבקשים לדמות את השיקולים שעומדים בפני אנשי התקשורת (האם לשדר תכנים מסוג מסוים או לא? מה היתרונות והמחירים בכל אפשרות?).
דילמה אישית היא דילמה שניצבת בפני התלמידים עצמם, בחיי היום יום שלהם: האם להעביר ברשת תכנים מסוג א' או לא? מה המחירים והיתרונות בכל אפשרות? כיצד להציג עצמי ברשת: מה היתרונות ומה המחירים בכל אפשרות וכן הלאה.
במילים אחרות, אנחנו צריכים להדגיש את שיקולי הרווח והמחיר שהתלמידים עתידים לשלם בעצמם.
לשם כך אנחנו צריכים להעביר את הדגיש לעולם התוכן של התלמידים, להציב את התלמידים כאנשי תקשורת שמייצרים ומעבירים תכנים (ולא רק צרכנים פסיביים של תקשורת). במקום ייצוג בקולנוע, לשאול על ייצוג ברשת החברתית, בעמוד האינסטגרם שלי; במקום עידוד תופעות על ידי עיצוב על ידי אנשי תקשורת, עידוד תופעות על ידי צריכה והפצת תכנים ברשתות החברתיות וכן הלאה.
לסיכום, כדי להעצים את המעורבות של התלמידים בנושא העבודה ובדילמה, עליהם להתמודד עם דילמות אמיתיות, מחיי היום יום ומעולם התוכן שלהם.
חשוב להדגיש: עבודת חקר מחפשת תשובה ("האם חל שינוי?"). לעומתה, פרויקט למ"ד משתמש בחקר כבסיס אמפירי כדי להציף דילמה ערכית ("האם ראוי?"). אם יש תשובה ברורה ומוחלטת לשאלה – זו שאלת חקר, לא דילמה.
העקרון המרכזי הוא "פשרה" – ההבנה שאין פתרון אחד מוסכם לכל בעיה. הדילמה מאלצת חשיבה עצמאית וגיבוש השקפת עולם. יש לנסח את הדילמה בגוף ראשון ("לו אני העיתונאי...") כדי לחבר את התלמיד להכרעה.
כך נראה המבנה הלוגי המלא של ניתוח הדילמה. ניתן להשתמש בתרשים זה כטיוטה:
הכרעת התלמידים בין הפתרונות המוצעים בדילמה שהציגו. בדרך כלל זה "או-או": איזה מבין שני הפתרונות אני מעדיף ומדוע.
הצעת פתרון הבעיה/הנושא הקונקרטי של העבודה. רמה יותר מעשית: איזה פתרון בשטח אני מציע לבעיה שהצגתי בנושא העבודה. זה לא מחייב "או או", אלא מאפשר לשלב "גם וגם" או להציע פתרון יצירתי אחר.
להלן דוגמה לניתוח דילמה כפולה: גם בהיבט התקשורתי וגם בהיבט האישי.