תחנה מס' 10 - עריכת און ליין ואוף ליין

🎬 בסרט דוקומנטרי

עברו על חומרי הגלם, וסמנו את האירועים החשובים ביותר, המקדמים את הסיפור, ומדגישים את הרגש המוביל, או את הרגע, בו הרצון / המכשול / הקונפליקט / רגע השיא / ההתרה, באים לידי ביטוי.

סמנו בדף הלוגינג מה חשוב באירוע המצולם, את מה הוא משרת, לאן שייך כל שוט, והחליטו מהו מיקומו: האם הוא יכנס לתחילת הסרט, לאקספוזיציה, להכרת הגיבור והבעיה? האם הוא שייך להתמודדות / לקונפליקט, או לדילמה? האם הוא שייך לשיא, לפתרון, או להתרה, או אולי לסיום הסרט?

🎬 דוגמה — ג'אמפ קאט

שימוש בסגנון ג'אמפ קאט יכול לשמש אותנו לכמה מטרות:

● ג'אמפ קאט שנותן לדמות אנרגיה ודינמיות בסצנת אקשן.

● ג'אמפ קאט שעובד בהיבט הפסיכולוגי והרגשי של הדמות, למשל ביחס לדמות המצויה בפרנויה וחרדה.

● ג'אמפ קאט שיוצר מונטאז' אמריקאי, המקצר את הזמן הקולנועי (למשל, בסרט "רוקי" — תקופת אימונים ארוכה ומפרכת ב-2 דקות של זמן מסך).

● ג'אמפ קאט ליצירת מעבר בין עולם ריאליסטי לחלום — בחלום יש ג'אמפ קאטים רבים, לעומת עריכה קלאסית בעולם האמיתי.

🔭 "איפה?" — לונג שוט

הלונג-שוט עונה על שאלת ה"איפה?" (למשל: בכיתה, מול התלמידים), אך במובן עמוק יותר, ה"איפה" מתייחס לא רק ל"מקום" ולמשמעותו, אלא גם למערכת היחסים בין הדמויות שנמצאות במרחב הזה (התלמידים מול המורה, יחסי כוחות ביניהם, אחד מול רבים, אקטיבי מול פסיביים, ועוד).

🎯 "מה?" — מדיום שוט

המדיום-שוט עונה על שאלת ה"מה?" (מה הוא עושה — הוא מרצה, מדבר). המדיום שוט שם דגש על הפעולות שהגיבור עושה, ועל המידע שמועבר. לרוב, כשרוצים להדגיש דיאלוג, או דיבור ולהעביר מידע, מצלמים במדיום-שוט. זהו שוט שאינו רגשי מדי, אינו פולשני / קרוב מדי.

😢 "מי?" — קלוז-אפ

הקלוז-אפ עונה על שאלת ה"מי?" (במובן הרחב: מי הוא? איך הוא מרגיש? האם הוא עצוב?). כאשר משתמשים בקלוז-אפ, כל הסביבה נעלמת, והדגש הוא על הרגשות — על הזהות, על התהליכים הנפשיים והמחשבות של הדמות המצולמת, על היחס של הדמות לעצמה.

⏱️ "כמה?" — משך השוט ומשמעותו

ב"כמה", הכוונה לכמה זמן נמשך שוט מסוים. אם יש לנו קלוז-אפ — כמה זמן הוא נמשך? אורך השוט קובע גם את משמעות השוט — כמה אנחנו מתעכבים בו; עד כמה עלינו לשים לב אליו ולחשוב עליו.

🔄 סתירה בין תמונה לסאונד

לעיתים, פסקול עובד בסתירה מובהקת ביחס למה שנראה. למשל, מוזיקה רומנטית ברקע של סצנת מכות, או מוזיקה שמחה על רקע סצנה דרמטית וכואבת, או דמות גדולה ומאיימת, המדברת בקול דק וילדותי.

🔮 סאונד מטרים

לסאונד יש לפעמים תפקיד של הטרמה. אנו שומעים סאונד מסוים, המטרים את הרגש, או את הפעולה, שעומדת להופיע בתמונה. למשל, שומעים מכונית, ולאחר מכן היא נכנסת לתמונה, או שומעים מוזיקה עצובה, ולאחר מכן מתחילה סצנה עצובה. הסאונד "מכין" אותנו למה שנראה בתמונה.

1. באלנס ועוצמה

באוזניך שמע את הבאלנס בין מרכיבי הקול, ובעיניים השגח על העוצמה ועל האחידות שלה. תקן את המקומות, בהם ציינת, שיש ירידה, או עלייה. אין לשכוח, שיש הבדלים פנימיים באופי הקולות הנשמעים. שחקן צועק נשמע צועק בגלל גוון קולו, ולא רק בגלל עוצמת הקול.

2. הימנעות מעיוות (Distortion)

הקפד לא להיכנס לתחומי העיוות. עיוות הוא אחת הסיבות הנפוצות לאי שידור יצירות בערוצי שידור, ובצדק! רק לאחר ביצוע הבאלנס אפשר להתחיל בליטושים עם פילטרים, כגון: EQ, כדי לפתור בעיות נקודתיות (רחש מצלמה, רעש מאוורר ברקע, וכדומה).

3. אפקטים של סאונד

הוסף אפקטים של סאונד להעצמת הסצנה (צעדים, ציפורים, סירנה של אמבולנס).

4. מנגינות (אינסטרומנטלי)

הוסף מנגינות (ללא מילים, אינסטרומנטלי). היזהר לא לשים "שטיח" של מוסיקה על הכול. זכור, שלעיתים הכוח נובע מה-"ללא מוסיקה", או מברייק פתאומי במוסיקה, וכדומה.

5. שירים עם מנגינה (לא חובה)

הוסף שירים עם מנגינה — במידת הצורך ובהתאם לאופי הסרט.

❄️ צבעים "קרים"

כחול, מג'נטה וסיאן — עשויים להיות משויכים לרוגע ולנוחות, אך הם עשויים להקרין גם: עצב, או עוינות, או פחד, או דיכאון, או מסתורין.

🔥 צבעים "חמים"

אדום, צהוב וכתום — עשויים להיות משויכים לרגשות החיוביים של חום, חיבה ורוך, אך מצד אחר, הם עשויים להקרין רשע, לחץ ואלימות.

1. אחידות

יש לשים לב לכך, שכל הכתוביות תהיינה באותו פונט, באותו גודל ובמרכז.

2. מיקום

יש למקם את הכתוביות מתחת לשליש התחתון של הפריים, אך לא נמוך מדי.

3. שכבה שקופה

יש לשים מאחורי הכתוביות שכבה שקופה (בדרך כלל אפורה) כדי שיראו את הכתוביות באופן ברור גם כאשר הפריים בהיר יותר, ועלול משום כך לבלוע את הכתב שעל גבי הפריים.

4. Stroke

ניתן לעשות זאת גם בעזרת אלמנט אחר: "Stroke", המדגיש את הכתב, ונותן מסגרת (שחורה) לכל אות.