מילון מונחים
חומר נוסף להעמקה
שיטת "מי", "מה", "איפה", "כמה" ו"למה"
ניתן לחשוב ולנתח עריכה דרך חיבור בין סוגי שוטים למשמעות מוגדרת מראש:
קלוז-אפ → שם דגש על ה"מי"הרגשות, הזהות, התהליכים הנפשיים והמחשבות של הדמות המצולמת.
מדיום-שוט → שם דגש על ה"מה"הפעולות שהגיבור עושה ומידע שמועבר — הרגש נמצא שם אך פחות מרכזי או דומיננטי.
לונג-שוט → שם דגש על ה"איפה"המקום שבו הסצנה מתרחשת, ומערכת היחסים בין המקום לבין הדמות.
משך השוט → קובע את ה"כמה"התעקשות על קלוז-אפ של דמות במשך שניות ארוכות מעצימה את הרעיון של התעקשות על רגש או תהליך פנימי מסוים. "כמה" היא בודדה. "כמה" ה"מי" הזה חשוב.
שאלת ה"למה" → שילוב של שוטיםשאלת ה"למה" מורכבת משילוב של שוטים ומבוססת על השאלות הקודמות:
א. קלוז-אפ של אדם מתקרב ← מדיום-שוט של אדם אחר בורח — דגש על ה"מי" של המתקרב ועל ה"מה" של הבורח. התשובה: הסיבה לפעולת הבריחה היא זהותו של המתקרב.
ב. קלוז-אפ של אדם מתקרב ← קלוז-אפ של אדם אחר בורח — דגש על ה"מי" של שניהם. התשובה: הסיבה לבהלה היא זהותו של המתקרב.
ג. מדיום-שוט של אדם מתקרב ← קלוז-אפ של אדם אחר בורח — דגש על ה"מה" של המתקרב ועל ה"מי" של הבורח. התשובה: הסיבה לבהלה היא פעולתו (התקרבותו) של המתקרב.
ניתן לצלם "בדידות" בכל אחד מהגדלים: בקלוז-אפ — המוקד על התהליך הנפשי הפנימי. במדיום-שוט — הרגש פחות אינטנסיבי והדגש על העברת המידע (כתיבה ביומן, בישול, התבוננות בתמונה). בלונג-שוט — חווים את הבדידות דרך הקשר של הדמות והמרחב (מרחב ריק, אפל, או כל אלמנט שמעביר את נפש הדמות).
בחירת השוט לא מבטלת את הסיבות האחרות — צילום מקרוב של אדם בורח עדיין מספר על הבריחה, אך הדגש הוא על הרגשות. אם הוא מוצלם בלונג-שוט — הדגש על הפעולה ביחס למקום.
✏️ תרגיל בעקבות החומר הנוסף
יש לצפות בקטע קצר מתוך סדרת טלוויזיה או סרט אהוב ולנסות לנתח אותו באמצעות שיטת ה"שאלות": האם הסצנה שמה דגש על ה"מי", ה"מה" או ה"איפה"? באיזה רגעים יש דגש על כל אחד מהם? מה הנטייה הכללית? האם יש יחסי "למה?" שנוצרים? מה כל זה אומר? על מה הסצנה — על מה היא שמה את הדגש?
לדוגמה:
תרגיל: סטוריבורד לסרט
✏️ "הגנן המשקה מושקה" (1895) — 30 שניות
יש לצפות בסרט הקצר ולהכין שוטינג/סטוריבורד — כיצד הייתם בוחרים לצלם אותו הפעם עם עריכה?
לדוגמה: לשים דגש על הבעות הדמויות? או על הפעולות? מתי כל אחד? רואים את פני הנער שדורך על הצינור? או דווקא מתמקדים בפני הגנן? איזה סיפור מספרים? שמים דגש על הרגש (הפנים) או על הפעולה (הרגל)?
צפייה מודרכת: "זרים"
👁️ "זרים" (ארז תדמור וגיא נתיב)
יש לצפות בסרט הקצר ולנתח את העריכה דרך שאלות מכוונות.
💬 שאלות לדיון
כיצד העריכה מייצרת את המתח? אצל מי היא ממקדת את "נקודת המבט"? כיצד קצב העריכה משתנה לאורך הסרט? מתי הוא מהיר יותר? מתי פחות?
צפייה מודרכת: "שוד ושבר"
👁️ "שוד ושבר" (ימי ויסלר)
יש לצפות בסרט הקצר ולנתח כיצד העריכה חוסכת ומספרת את הסיפור.
💬 שאלות לדיון
כיצד העריכה חוסכת ומספרת את הסיפור? כיצד אנחנו מחברים בין השוטים ומבינים את הסיטואציה מבלי שצריך להראות אותה במלואה, רק ברמזים של העריכה? דיון על כיצד עריכה נכונה בוחרת אילו חלקים מהסצנה להראות ואילו לא — וכך חוסכת בעלויות, בונה עולם ומספרת סיפור.
צפייה מודרכת: "גט: המשפט של ויויאן אמסלם"
👁️ סצנת הפתיחה של "גט"
יש לצפות בסצנת הפתיחה של הסרט ולשים לב לעריכה.
💬 ניתוח: איפה השוט המכונן?
שימו לב שלמרות שהסרט מתרחש בבית הדין הרבני, אין למעשה שוט מכונן/לונג שוט שמציג את המרחב כולו. בהתחלה רואים שוט של כרמל, העורך דין, לאחר מכן רואים מקרוב את אלישע, בעלה של ויויאן גיבורת הסרט. רק מאוחר יותר רואים את ויויאן עצמה.
וכל זאת דרך קלוז-אפים מבלי שקיבלנו הסבר חזותי של סידור המרחב בסצנה. את המרחב אנו בונים בראש שלנו דרך כיווני המבט של הדמויות: אם ויויאן מסתכלת שמאלה ורואה את אלישע, אנחנו מבינים שאלישע נמצא לצד ויויאן. וכן הלאה.
שיעורים בקולנוע: נקודת המבט ב"גט"
🎓 דיון מסכם
יש לצפות בסרטון ולדון על האופן שבו הסרט בונה את המרחב הקולנועי שלו ומה המשמעות המוסרית/פילוסופית של בנייה שכזאת.