יחידת לימוד: איזון לבן וטמפרטורת צבע
תחום האור הנראה לעין מכיל בתוכו את כל ספקטרום הצבעים. אור שנראה לנו לבן מכיל בעצם מספר עצום של גוונים בעלי אורכי גל שונים.
"האור הלבן" הוא מושג סובייקטיבי, שכן מקורות אור בטמפרטורת צבע שונה נראים כאור לבן לעין האנושית מכיוון שהיא מאזנת אוטומטית את סטיות הצבע. בניגוד לעין האנושית, המצלמה אינה מסוגלת להבחין בסטיות צבע באופן רגיל ולכן קיים מנגנון איזון ללבן המאפשר לצלם לכוון את טמפרטורת הצבע של התאורה כך שהאור הלבן בסצנה ייראה בגוון המקורי וללא סטיות צבע.
בפרק זה נלמד מהם צבעי יסוד וצבעים משלימים, מהי טמפרטורת צבע וכיצד היא מתקשרת לראיית צבע של העין האנושית והמצלמה, מהי חשיבות האיזון ללבן בצילום ומהם מצבי איזון ללבן מובנים המצויים במצלמה.
אם ניקח אור לבן ונעביר אותו דרך מנסרה בצדה האחד, בצד השני יתקבלו המרכיבים של האור הלבן – ספקטרום הצבעים.
איור 1: שבירת אור לבן דרך מנסרה (Prism)
איור 2
ניסוי זה מוכיח כי האור הלבן אינו "צבע" בפני עצמו, אלא תערובת של כל צבעי הספקטרום הנראה.
בצילום (ובכלל בעולם האור והמסכים), אנו עובדים בשיטה הנקראת חיבור צבעים (Additive Color Mixing). בשיטה זו, ככל שנוסיף יותר אור בצבעים שונים, התוצאה תהיה בהירה יותר, עד שנגיע ללבן.
הצבעים המשלימים (מנוגדים על גלגל הצבעים) מורכבים משני צבעי יסוד, ובצירוף צבע משני מתקבל הצבע הלבן.
בצבעים משלימים משתמשים בעיקר לצורך הדגשה או יצירת ניגודיות. בצורה זו, צבע יסוד הנמצא על רקע צבע משלים או צבע המנוגד לו ייצור את האפקט הרצוי. למשל, צבע ציאן על רקע הצבע האדום.
ברשתית העין מצויים קולטנים (פוטורצפטורים) שתפקידם לקלוט גירוי (אור) ולהעביר דחף עצבי בהתאם אליו. הקולטן הוא קצה של עצב. עוביים של הקולטנים הוא מספר מילימטרים, אורכם מספר סנטימטרים, ובתוכם נמצאים כמיליון סיבים. אור שמגיע לרשתית מומר לזרמים חשמליים שנקראים דחפים עצביים ונשלחים למוח באמצעות עצב הראייה. המוח מפענח את הזרמים החשמליים ויוצר תמונה. הקולטנים נחלקים לשני סוגים: מדוכים (Cones) וקנים (Rods).
המדוכים (Cones) אחראים על ראיית הצבע, והם נחלקים לשלושה סוגי משנה: רגיש לאדום, רגיש לירוק ורגיש לכחול. המוח מפרש כל צבע בהתאם ליחס שבין מרכיבי האדום, הירוק והכחול שלו. בעין האנושית ישנם יותר מדוכים הרגישים לצבע הירוק.
הקנים (Rods) הם חיישני אור הפעילים גם בעוצמה חלשה ביחס לתאים קולטי אור אחרים. הם פעילים בעיקר בתנאי אור חלש (ראיית לילה) ואין להם תפקיד בתחום פענוח הצבע. הקנים רגישים מאוד לאור, ותפקידם למדוד את עוצמתו: חזק או חלש.
איור 3
איור 4
איור 5
איור 6
אור הנראה לבן מורכב מצבעי הקשת שהיחס ביניהם אינו קבוע (למשל, אור טבעי עשיר בכחול, אור נורת בית עשיר באדום). טמפרטורת צבע של אור נמדדת במעלות קלווין (Kelvin) ומסומנת באות K קטנה.
את טבלת מעלות קלווין המציא הפיזיקאי ויליאם תומפסון קלווין. התיאוריה מתבססת על ניסוי שבו הוא לקח מוט פחמן (Carbon – חומר שחור שממנו עשוי פחם) וחימם אותו עד שהוא שינה את צבעו לאדום. הוא המשיך לחמם את הפחמן והעלה את הטמפרטורה אף יותר, והחומר שינה את צבעו מאדום לכתום, צהוב, לבן ולבסוף כחול. מכיוון ששחור הוא היעדר צבע, זהו ערך האפס לפי תיאוריה זו. גופים שמתחממים מתחילים להפיץ קרינה תרמית, וככל שהטמפרטורה של הגוף שמפיץ את האור עולה כך האור משנה את צבעו.
אובייקט מתחיל להפיץ אור מטמפרטורה של 300k (צבע אדום חזק). ככל שטמפרטורת הצבע נמוכה יותר, הצבעים הדומיננטיים הם אדום וצהוב, ולפיכך הם נקראים צבעים חמים. ככל שטמפרטורת הצבע גבוהה יותר הצבעים מקבלים גוונים של תכלת וכחול, וצבעים אלו מכונים צבעים קרים.
ערכים של 5500K-5600K (במצלמות מסוימות גם 6500K) נחשבים לערכי ממוצע טמפרטורת צבע של אור יום, וערכים של 3200K ומטה נחשבים לצבעים חמים או לתאורה שהגוון שלה צהוב-כתום (נורות בית, נרות). יום מעונן ושמיים כחולים יופיעו כערכים מספריים גבוהים.
בטבלה המצורפת ניתן לראות ערכי טמפרטורת צבע למקורות תאורה שונים.
| מקור האור | ערך במעלות קלווין |
|---|---|
| אור שמיים | 10000-20000 |
| אור טלוויזיה | 9300 |
| שמיים מעוננים | 7000 |
| אור בצל בקיץ | 7000 |
| אור שמש עם שמיים כחולים או לבנים | 5900-6500 |
| נורת HMI | 6000 או 5600 |
| אור השמש בקיץ | 5500-5700 |
| נורת צילום כחלחלה | 4800 |
| אור השמש אחר הצהריים | 4500 |
| אור השמש כשעה לאחר הזריחה | 3500 |
| נורה ייעודית לצילום | 3200-3400 |
| נורת הלוגן-קוורץ | 3200 |
| נורת ליבון ביתית | 2800-2900 |
| אור היום לפני זריחת השמש ואחרי שקיעתה | 2000-2500 |
| להבת גפרור או נר | 1900 |
איור 7
בסרטון זה מוסבר המושג "טמפרטורת צבע" והקשר שלו לסולם קלווין. הסרטון מדגים כיצד מקורות אור שונים (כמו נר, שמש או פלורוסנט) פולטים אור בטמפרטורות שונות, וכיצד מנגנון האיזון ללבן (White Balance) במצלמה מתקן את הסטיות הללו כדי שהלבן ייראה טבעי. בנוסף, מוסבר כיצד ניתן לכוון את האיזון ללבן באופן ידני (Custom WB) או באמצעות קביעת ערך קלווין ספציפי (K) לקבלת תוצאות מדויקות בצילום.
👉 צפה בסרטון ב-YouTube (Learning DSLR)תפקיד מנגנון האיזון ללבן במצלמה הוא לאזן את טמפרטורת הצבע של התאורה כך שהאור הלבן בסצנה ייראה בגוון המקורי בהתאם לתאורה הסביבתית וללא סטיות צבע. בניגוד לעין האנושית, המצלמה מסוגלת להבחין בצבעים שונים של מקורות אור ולפיכך ליצור סטיות צבע, כלומר גוונים בתמונה שאינם תואמים את המציאות כפי שהעין רואה אותה.
חיישן המצלמה אינו יכול לתקן אוטומטית סטיות צבע כפי שהמוח האנושי מסוגל, ולכן במצלמה קיים מנגנון שתפקידו לתקן ולאזן את צבע מקור האור ללבן כך שלא תהיה לו השפעה צבעונית על הנושא המצולם. חיישן המצלמה "לוכד" את האור והצבע כפי שהם בסצנה המצולמת, עם סטיות צבע ולא כפי שעין האדם רואה אותם. ללא איזון ללבן של התמונה תופיע בתמונה סטיית צבע.
מנגנון האיזון ללבן קל לתפעול וניתן לעשותו במצלמה או בשלב הפוסט-פרודקשן. עקרון הפעולה של המנגנון הוא באמצעות הוספת צבע מנוגד לצבע המצוי בתמונה (למשל, בסצנה בעלת צבעים צהובים התיקון הנדרש יהיה הוספת כחול לקבלת גוון טבעי).
בסרטון זה מוסברים המושגים איזון לבן (White Balance) וטמפרטורת צבע. המדגים מציג סדרת גופי תאורה בטמפרטורות קלווין שונות (מ-2000K ועד 8000K) ומראה כיצד כל מקור אור משפיע על גוון הסצנה. בנוסף, הסרטון מדגים בזמן אמת כיצד שינוי הגדרת ה-Kelvin במצלמה משנה את פרשנות הצבעים – מגוונים חמים (צהובים/כתומים) לגוונים קרים (כחולים), וכיצד ניתן להשתמש בזה ליצירת אווירה שונה בצילום.
👉 צפה בסרטון ב-YouTube (White Balance & Kelvin Color temp explained)תפריט המצלמה במצב זה מכיל סמלים של מקורות אור נפוצים ושונים:
איור 8
איור 9
איור 10