עריכה

קונספט עריכה

הסרט מציג בחירה אחת שמובילה להשתלשלות אירועים מהירה ומבלבלת, והעריכה צריכה לבטא את זה. הסרט אמור להיות ערוך בקצב מהיר עם קאטים מהירים, מעברים קצרים ועמוסים בין סצנות, וסגנון עריכה כולל שמזכיר מונטאז' אחד ארוך. כבר מתחילת הסרט צריך לראות שארי הוא בחור תזזיתי וקופצני, הוא זז הרבה ומתקדם מדבר לדבר במהירות. תכונות האופי האלה שלו צריכות לבוא לידי ביטוי בעריכה, בעזרת קאטים מהירים וחיתוכים בוויפ שיעבירו את ארי ממקום למקום במהירות. למרות זאת, כאשר הסוכן מופיע בביתו של ארי, הסיטואציה מקבלת משקל והמתח נבנה, בשלב זה העריכה צריכה להתעכב יותר – הקאטים צריכים להאט והמעברים צריכים להיות מחושבים ומדויקים יותר. אך כאשר ההוראה החדשה מתקבלת על המסמך המתח מקבל העצמה והרבה יותר מונח על כף המאזניים, העריכה תדגיש את זה בכך שתשתמש בחיתוכים רבים בין מוקדי המתח השונים בסצנה.

תחקיר עורך – עמית שזירי

המאפיינים העיקריים של סגנון העריכה בסרטי הרפרנס הם:

קאטים מהירים – הקצב של סרטי הרפרנס הוא מהיר. מדובר בסרטים קצביים וברוב הסצנות יש שימוש בקאטים מהירים בין שוטים כדי ליצור את אווירה אנרגטית ולגרום לקצב של הסרט להרגיש מהיר. הקאטים המהירים בולטים בעיקר בסרטיו של אדגר רייט מת על המתים ושוטרים לוהטים. השימוש של רייט בקאטים מהירים הוא מאוד ורסטילי, כלומר כל פעם רייט משתמש בהם כדי להעביר רעיון או רגש אחר, אך הסיבה שהוא עושה זאת בקאטים מהירים, היא כדי להעביר את הרגש או הרעיון שלו בצורה מהירה ומסוגננת. לדוגמא: מונטאז' התכוננות בבוקר מתוך "מת על המתים"

דוגמא נוספת סצנת המעבר מ"שוטרים לוהטים":

מעברים תזזתיים – סרטי הרפרנס הם סרטים מאוד מסוגננים וגם המעברים בין כל סצנה וסצנה משתנים ומקבלים טיפול מיוחד.

דוגמאות לסוגי מעברים:

ישנו שימוש מרובה במעברי במאצ'קאטים – טכניקת עריכה בה ישנו חיתוך בין שתי שוטים עם דמיון מסוים כגון תנועה שמתחילה בשוט אחד וממשיכה באחר העמדה דומה של דמויות וכו. דוגמה למעבר מאצ'קאט בסרט "האקסים של החברה שלי: סקוט פילגרים נגד העולם"

דוגמא נוספת לשימוש במאצ'קאט למעבר בין סצנות היא בסרט "הכל בכל מקום בבת אחת":

וויפ פאן היא טכניקת עריכה נוספת שנעשה בה שימוש בסרט וגם היא נותנת לנו מעבר מסוגנן ומעניין בין סצנות. הוויפ פאן בעצם מדמה תנועת פאן מהירה ובמהלך התנועה ישנו חיתוך לסצנה או שוט אחר. דוגמא מהסרט "האקסים של החברה שלי: סקוט פילגרים נגד העולם" ב-1:59:

ג'אמפ קאטים – ג'אמפ קאט זה בעצם קאט גס שניתן להבחין בו בקלות. אם בעריכה קלאסית הרעיון העיקרי הוא שהעריכה היא "בלתי נראית" ואמורה להיות לא מורגשת כלומר שהחיבור של השוטים יהיה חלק ויריגש טבעי לצופה אז הג'אמפ קאט הוא ההפך הגמור מזה. הג'אמפ קאט אמור להיות מורגש לצופה ובדרך כלל השימוש שלו הוא ליצירת אפקט קומי. ניתן להשתמש בג'אמפ קאט גם כמעבר זמן בתוך הסצנה. לרוב זה ייצור אפקט קומי. דוגמא מתוך הסרט "חנות קטנה ומטריפה":

בכל קאט הדמויות משנות מיקום מה שמצביע על שינוי זמן.