חשיבות הנושא
מספר שיטות משחק פותחו לשחקני הקולנוע. כדי להעשיר את האפשרויות העומדות בפני הבמאי בבימוי השחקנים עליו להכיר את הכללים הבסיסים של שיטות אלו.
תת-הנושאים
- ב.1 מהו משחק.
- ב.2 שיטות משחק.
- ב.3 אימפרוביזציה.
מטרות אופרטיביות
התלמיד יבין ויישם את האפשרויות של הבמאי בהדרכת שחקנים באמצעות שיטות המשחק השונות.
"משחק הוא התנהגות אמיתית בעולם מדומיין", אייזנר.
המונח "לשחק" מתעתע. אם הקהל חש ששחקן "משחק", הרי שמבחינתו השחקן לא עמד ב"הסכם" שבינו ובין הקהל. הסכם זה הוא שלמשך השעתיים של הקרנת הסרט השחקן זונח את דמותו בחיי היומיום ומחליף את זהותו בדמות שאני כקהל מזדהה עם קיומה.
החיפוש מתמקד בחיבור שבין האני האישי של השחקן לדמות שהוא אמור לעצב כך שהקהל יאמין כי השחקן והדמות שהוא מגלם אחד המה. קיים הבדל מהותי בין תהליך המשחק בתיאטרון ומול המצלמה: בתיאטרון צריך להגדיל תנועות וטון, ובקולנוע יש מגבלות של עדשה ומסגור.
השחקן אינו שופט את הדמות. הוא זונח את סולם הערכים שלו ומזדהה באופן מוחלט עם עולמה הפנימי של הדמות, גם אם היא אכזרית. כל התשובות לשאלות על חמלה, רחמים או הישרדות יגיעו מעולמה של הדמות.
Ian McKellen: Stage vs Movies
איאן מקלן מסביר את ההבדלים הטכניים והרגשיים בין משחק על במה למשחק מול מצלמה.
צפייה בסרטוןActing: What, How and Why?
דיוויד וונהם (TEDx) בהרצאה על המשמעות והטכניקה מאחורי אומנות המשחק.
צפייה בסרטוןתרגיל חובה
בחרו חמש דמויות מתוך הסרטונים הבאים ונמקו מה הופך את משחקן למשכנע ואמין:
Best Acting Compilation - Part I
לצפייה בחלק א'Best Acting Compilation - Part II
לצפייה בחלק ב'שיטת סטניסלבסקי שואפת להגיע ל"אמת" דרך חדירה לעולם הרגשי של הדמות. השיטה מחולקת לשני שלבים:
1. הכנה עצמית: הכנת הגוף והקול. השחקן לומד לנוע ולדבר כדמות - הוא נהיה הדמות.
2. הכרת הדמות דרך שאלות:
- מי אני? מראה, גיל, אהבות, עבר ומערכות יחסים.
- איפה אני? היחס למקום והאווירה שבו.
- מתי? זמן פיזי ונקודת זמן רגשית (מאיפה באתי ולאן אני הולך).
- מה אני רוצה? מטרת-העל המופשטת של הדמות לאורך כל הסרט.
- מטרת הסצנה: מה הצעד שהדמות צריכה להשיג כרגע כדי להתקדם למטרת-העל.
- איך אשיג זאת ועל מה עלי להתגבר? זיהוי המכשולים החיצוניים והפנימיים.
זיכרון רגשי: השחקן מחפש בעברו מקרה שעורר בו רגשות דומים לסצנה, כדי לחיות את הרגע מחדש באופן ריאליסטי.
לי שטרסברג - משחק מתודי (Method Acting)
שטרסברג העמיק את שיטת סטניסלבסקי ותרגם אותה לקולנוע. "השיטה" מבוססת על שעתוק מצב רגשי של דמות דרך השראה מרגשותיו וזיכרונותיו של השחקן עצמו, מה שיוצר משחק מציאותי ללא קלישאות.
Strasberg in the Actors Studio
תיעוד נדיר של חזרות בניהולו של שטרסברג בסטודיו המפורסם בניו יורק.
ריאיון עם שטרסברג על משחק (חלק 1) ערב בסטודיויישום "השיטה" בקולנוע
מרלון ברנדו:
חואקין פניקס ואל פאצ'ינו:
אוטה האגן - 9 השאלות לבניית דמות
- מי אני? (זהות, ביוגרפיה, ערכים).
- מהו הזמן? (תקופה, עונה, רגע מדויק).
- מהו המקום? (מרחב פיזי ספציפי).
- מה מקיף אותי? (חפצים, קולות, ריחות והיחס אליהם).
- מהן הנסיבות המוקדמות? (הטריגר שגרם לפעולה כרגע).
- מה אני רוצה? (המטרה מול הפרטנר).
- מה מערכת היחסים שלי? (עם דמויות ואירועים).
- מהו המכשול? (פחדים פנימיים או גורמים חיצוניים).
- מה אני עושה כדי להשיג את מטרתי? (פעולות וטקטיקות).
אימפרוביזציה היא יצירת סיטואציה חדשה באופן ספונטני וללא תכנון מודע. היא מאפשרת לשחקן לחקור את מערכות היחסים והזהות של הדמות.
נהג מונית (1976) - ?You Talkin' to Me
סצנת האלתור המפורסמת של רוברט דה נירו, הבודקת את הזהות הפנימית והקונפליקט של הגיבור.
צפייה בסצנהתהליך העבודה באימפרוביזציה:
- הגדרת הסיטואציה והנושא.
- מיקום הסיטואציה.
- מתן נתונים נפרדים וסודיים לכל שחקן כדי לייצר תגובות אותנטיות.
ג'ון קסבטס - מאסטר האלתור
קסבטס פיתח שיטה ייחודית ללא תסריט כתוב, המבוססת על הגדרת קונפליקט ומקום. זהו את נושא הסצנה והנתונים של הגיבורים בקטעים הבאים:
תרגיל מעשי חובה:
צילום סרט בן דקה של דיאלוג בין שני אנשים באמצעות אימפרוביזציה הכולל:
- פעולות המתפתחות מרעיונות גולמיים.
- תגובה אישית לגירוי.
- ספונטניות וסוף פתוח.
- יכולת להגיב לשינוי ושליטה.
דגשים מרכזיים לבמאי:
- סבלנות: אימפרוביזציה היא תהליך איטי. שתיקות חשובות לא פחות ממילים.
- רגישות: התהליך עשוי להיות חושפני ומטלטל לשחקן. על הבמאי לזהות את גבול הסיבולת הרגשית.