קריאת התסריט על ידי הבמאי היא הבסיס לעבודת הבימוי והחשיבה היצירתית. מהלך קריאת התסריט מעלה שאלות שהתשובות עליהן יתורגמו למבע הקולנועי הכולל של הסרט. מתודולוגיית קריאת התסריט כפי שמפורטת ביחידה זו מאפשרת לתלמיד להבין את עומק סוגיות הבימוי שכל תסריט מעלה ולקבל החלטות אמנותיות ואסטרטגיות בהכנת העבודה על בימוי הסרט.
תת-הנושאים:
מטרות:
לאחר שהבמאי שאל את עצמו את השאלות המופיעות בפרק הקודם, עליו להתעמק בדיאלוגים. לדיאלוגים בתסריט יש שני תפקידים מרכזיים: קידום העלילה הדרמטית ועיצוב הדמויות.
קידום העלילה: תפקידו של הבמאי הוא להבין מה מקומו של כל משפט בקידום העלילה. על הבמאי להבחין בין דיאלוגים שמוסרים מידע לדיאלוגים רגשיים.
עיצוב דמויות: הדיאלוג מסמן לבמאי את עיצוב הדמויות במובן של אופי, אישיות, רצונות ורגש. הסימור נעשה לרוב על ידי התסריטאי הן בצורת הפיסוק של המשפטים, והן באמצעות השפה ובחירת המילים.
פיסוק כסימן בימוי: פיסוק המשפטים אינו נובע רק מחוקי התחביר אלא גם מכוונת התסריטאי לסמן לבמאי קצב ומקצב המאפיינים את התנהלות הדמות. הפיסוק מסמן אפשרויות לבימוי הפעולות תוך כדי הדיבור.
התסריט התיעודי שונה מהותית מהעלילתי בכך שאין בו דיאלוגים, אך קיימות בו סצנות לצד קטעי ארכיון, ראיונות וצילומים.
שאלות לקריאת תסריט תיעודי:
על הבמאי לקרוא קודם כל את התחקיר שעליו מבוסס התסריט, כדי להבין את הרקע, הדמויות והקונפליקטים.
כדי להעניק פרשנות אישית ואמנותית, הבמאי מבצע תחקיר בשני שלבים:
פרשנות: מערך שלם של החלטות מצד הבמאי כיצד לעצב את המהלך הדרמטי, כיצד לספר אותו באמצעים קולנועיים ומהי האמירה האישית שלו.
בחרו סצנה מתוך תסריט באתר "תסריטים" ובצעו עליה את הפעולות הבאות: