עומק שדה

מקצוע א' חוזי ט' | טכנולוגיות צילום, עריכה וקול

arrow_forward חזרה לדף קודם

🎯 חשיבות הנושא

עומק שדה (Depth Of Field) הוא כלי שימושי בצילום שבעזרתו ניתן ליצור תמונות חדות וגם לטשטש נושא מסוים או פרטים מסוימים בפריים לצורך יצירת אפקט.

לעומק שדה יש תפקיד מרכזי בשליטה על חדות התמונה, הנקבע באמצעות מִפתח הצמצם ומהירות התריס. באמצעותו ניתן להפנות את תשומת לב הצופה לנושא או לאובייקט שרוצים להדגיש. בפרק זה נלמד את המושג עומק שדה והשימוש בו, מהם הגורמים המשפיעים עליו ומהו מרחק היפר-פוקאלי.

📚 מטרות, מושגים ותתי-נושאים

תת-נושאים:

מטרות אופרטיביות:

  1. התלמיד יבין מהו עומק שדה ומהם שלושת הגורמים המשפיעים עליו.
  2. התלמיד יבין את הקשר שבין גודל חיישן המצלמה לטווח עומק השדה בתמונה.
  3. התלמיד יבין את המושג מרחק היפר-פוקאלי.

מושגי יסוד:

עומק שדה מרחק היפר-פוקאלי
עומק שדה

טווח החדות בפריים או בתצלום שבין הנקודה החדה הראשונה שנמצאת בפריים לנקודה החדה האחרונה בו. כלומר, האזור בתמונה שבו האובייקטים המצולמים הקרובים והרחוקים מהמצלמה מתקבלים בחדות. בדרך כלל טווח החדות נמצא כ-1/3 לפני מישור החדות ו-2/3 אחריו.

מרחק היפר-פוקאלי

המרחק המינימלי בין העדשה לאובייקט המצולם, שממנו והלאה כל מרחק מופיע בחדות יחסית. מרחק זה מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד.

ו.1 שליטה בטווח החדות

עומק שדה מציין את המרחק שבין הנקודה הקרובה למצלמה לנקודה הרחוקה מהמצלמה הנראות חדות. זה האזור בתמונה שהנושאים המצולמים מתקבלים בו בחדות. מרחק זה נחלק לשניים: 1/3 לפני מישור החדות (פוקוס עדשה) ו-2/3 אחריו.

ככל שהטווח בין הנקודות גדל, עומק השדה גדל/רחב והמשמעות היא שיותר אלמנטים בפריים יהיו חדים. בעומק שדה קטן/צר, הטווח בין הנקודות קטן ופחות אלמנטים ייראו חד בפריים.

עומק שדה גדול = טווח חדות גדול = יותר אלמנטים ייראו בצורה חדה בפריים.
עומק שדה קטן = טווח חדות קטן = פחות אלמנטים ייראו בצורה חדה בפריים.

המחשת עומק שדה

מִפתח הצמצם הוא האמצעי העיקרי שקובע את עומק השדה. צילום במפתח צמצם קטן/סגור ייצור עומק שדה גדול. הגדלת מפתח הצמצם תקטין את עומק השדה והחדות תהיה סלקטיבית (נושא חד ורקע מטושטש).

החלטה לצלם בעומק שדה קטן מתאימה לצילום דיוקן, טבע או כל תחום שבו נדרשת הפרדה בין האובייקט לרקע.

טבלת צמצם ועומק שדה

שלושה גורמים המשפיעים על עומק השדה:

  1. אורך מוקד: ככל שהעדשה צרה וארוכה יותר (Telephoto), עומק השדה קטן; ככל שהיא רחבה יותר (Wide), הוא גדל.
  2. צמצם: ככל שהצמצם פתוח יותר (מספר f קטן), עומק השדה קטן; ככל שהוא סגור יותר (מספר f גדול), עומק השדה גדל.
  3. מרחק מהאובייקט: ככל שהאובייקט קרוב יותר לעדשה, עומק השדה קטן; ככל שהוא רחוק יותר, עומק השדה גדל.

ו.2 גודל החיישן

עומק השדה מושפע גם מהגודל הפיזי של החיישן. ככל שחיישן המצלמה קטן יותר, עומק השדה יהיה גדול יותר, ולהפך. מצלמות "חיישן מלא" (Full Frame) מאופיינות ביכולת ליצור עומק שדה רדוד יותר, ולכן הן בחירה מועדפת על צלמים מקצועיים רבים המעוניינים במראה קולנועי.

השוואת גדלי חיישנים

ו.3 מרחק היפר-פוקאלי

מרחק היפר-פוקאלי (Hyperfocal Distance) הוא המרחק המינימלי הקרוב ביותר למצלמה שבו נראה הנושא בחדות כשעצמית המצלמה ממוקדת במצב אינסוף (∞) על טבעת הפוקוס. שימוש נפוץ בטכניקה זו מתקיים בצילומי נוף או כשרוצים שכל האלמנטים - הקרובים והרחוקים - ייראו חדים.

המחשת מרחק היפר-פוקאלי
טבלת מרחקים היפר-פוקאליים

📝 תרגול מעשי

שלבי תרגול מרחק היפר-פוקאלי:

  1. בחרו עדשה ורשמו מהו אורך המוקד.
  2. בחרו ערך צמצם.
  3. מצאו בטבלה מרחק היפר-פוקאלי התואם את ערך הצמצם ואורך מוקד העדשה.
  4. בצעו פוקוס בעדשה לפי המרחק ההיפר-פוקאלי הנתון (הערכה, מדידה או שימוש בסקלה).
  5. כל אובייקט שנמצא החל ממחצית המרחק ההיפר-פוקאלי ועד אינסוף יהיה בפוקוס.

🔗 קישורים והרחבות

מקורות: המדריך השלם לצילום (מייקל לנגפורד, 1978).