פורמטי הקלטה - מקצוע א חוזי ט

🎯 חשיבות הנושא

המהפכה הדיגיטלית יצרה סביבת עבודה חדשה ונוחה לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, והנגישה את עולם הצילום ליוצרים בכל הרמות. עם זאת, לווידיאו הדיגיטלי יש פורמטים רבים ושונים המיועדים לצילום ולעריכה. מגוון רחב זה עלול ליצור בעיות בפענוח או בהצגת התמונה.

בפרק זה נלמד על מושגי היסוד הדיגיטליים, כיצד נדגמים אותות הצבע על ידי חיישן המצלמה, מהם תהליכי דחיסת הווידיאו ומה ההבדל בין קודק למכל.

📚 מטרות ומושגים

תת-נושאים:

יב.1 מדיה דיגיטלית וסיביות.
יב.2 קצב סיביות (Bit Rate).
יב.3 דגימת צבע בחיישן המצלמה.
יב.4 דחיסה משמרת מידע ודחיסה מאבדת מידע.
יב.5 פרופילי צבע וטווח דינמי.

מושגי יסוד:

Bit (סיבית) Bit Rate Bit Depth Codec (קודק) Container (מכל) Compression (דחיסה) Lossy / Lossless Bayer Pattern Dynamic Range

מדיה דיגיטלית

מדיה השומרת את המידע בצורה ספרתית (דיגיטלית), כלומר כמספר המורכב מ-0 ו-1.

Codec (קודק)

אלגוריתם המסוגל לבצע קידוד (דחיסה) ופענוח של קבצים (Coder-Decoder).

Container (מכל אחסון)

מעטפת (קובץ) המכילה קובצי וידיאו ואודיו דיגיטליים ומידע נוסף (כמו MP4, MOV, AVI).

יב.1 מדיה דיגיטלית וסיביות

הטכנולוגיה הדיגיטלית מבוססת על שני ערכים בסיסיים: הספרות הבינאריות 1 ו-0.
סיבית (bit): היחידה הבסיסית ביותר של מידע.
יתרונה של המדיה הדיגיטלית הוא ביכולת האחסון הגדולה והקומפקטית שלה, ובנגישותה לכלל המדיות השונות (סטילס, מוזיקה, וידיאו).

יב.2 קצב סיביות ועומק סיביות

קצב סיביות (Bit Rate)

כמות הנתונים המועברת או מעובדת בפרק זמן נתון (שנייה). נמדד ב-bps, kbps, Mbps.
הכלל: ככל שקצב הסיביות גבוה יותר, איכות הקובץ טובה יותר, אך הוא שוקל יותר (קובץ גדול יותר).

עומק סיביות (Bit Depth)

מספר הסיביות המתאר את כמות המידע המצוי בכל פיקסל (רמת הצבע).
בציוד צרכני: הסטנדרט הוא 8-bit.
בציוד מקצועי: הסטנדרט הוא 10-bit, 12-bit ואף יותר.
ככל שהמספר גבוה יותר, דיוק הצבע והמעברים בין הגוונים (Grades) חלקים יותר.

יב.3 דגימת צבע (Bayer Pattern)

חיישן המצלמה (הפיקסלים) "עיוור" לצבע ורואה רק עוצמות אור (שחור-לבן). כדי לייצר תמונה צבעונית, מונח על החיישן מערך פילטרים בשם מערך באייר (Bayer Pattern).

במערך זה, לכל פיקסל יש פילטר בצבע אחד בלבד: אדום, ירוק או כחול.
יש פי 2 פיקסלים ירוקים מאדומים או כחולים, מכיוון שהעין האנושית רגישה יותר לטווח הירוק.
האלגוריתם של המצלמה (או המחשב ב-RAW) מבצע תהליך שנקרא Debayering (דמוזייקינג) כדי לשחזר את הצבע המלא לכל פיקסל על סמך השכנים שלו.

יב.4 דחיסה (Compression)

דחיסה נועדה להקטין את נפח הקובץ כדי לחסוך מקום אחסון ורוחב פס.

סוגי דחיסה עיקריים:

Lossless (משמרת מידע): שחזור המידע המקורי בדיוק מושלם (כמו קובץ ZIP). בשימוש בפורמטים כמו RAW.
Lossy (מאבדת מידע): הסרת מידע שהעין פחות רגישה אליו כדי להקטין משמעותית את הקובץ (כמו JPEG, MP4). האיכות יורדת, אך היעילות עולה.

שיטות דחיסה בווידיאו:

Intra-frame (תוך-פריימית): כל תמונה נדחסת בנפרד (כמו רצף JPEGs). איכות גבוהה, קובץ גדול, קל לעריכה.
Inter-frame (בין-פריימית): המקודד שומר רק את השינויים בין תמונה לתמונה (Group of Pictures). יעיל מאוד בנפח (כמו H.264), אך דורש כוח עיבוד רב בעריכה.

תקנים נפוצים: H.264, H.265 (HEVC).
מכלים (Containers) נפוצים: MP4, MOV, AVI, MKV.

יב.5 פרופילי צבע וטווח דינמי

טווח דינמי (Dynamic Range): היכולת של החיישן לקלוט פרטים גם באזורים הבהירים ביותר וגם באזורים הכהים ביותר בתמונה בו-זמנית. נמדד ב"סטופים".

פרופילי צבע (Log Profiles): כדי לשמר טווח דינמי רחב יותר בקובץ וידיאו דחוס, משתמשים בפרופיל "שטוח" (כמו S-Log של סוני). התמונה נראית אפורה ודלת ניגודיות בצילום, אך היא שומרת מידע רב שניתן "לפתוח" ולעבד בשלב עריכת הצבע (Color Grading).

תרגול מעשי: התלמידים יתרגלו צילום סצנה בטווח דינמי רגיל ובטווח דינמי בשימוש פרופיל Log.

🔗 קישורים ומקורות

מקורות: פרקים בטכנולוגיות צילום (משרד החינוך 2005) | מאור אלימלך (SternFX) | Blain Brown, Cinematography Theory and Practice.