חשיבות הנושא
סגנונות של תאורה בסיסית, כזאת שמקובלת בעבודת תאורה בסרטים, חשובים להבנת המרחב המצולם. התאורה מבליטה עומק או משטחת את העומק בתמונה. בצילום דמויות, פורטרטים, תפקיד התאורה להעניק נפח לדמות המצולמת ולמקם אותה במרחב. בנושא זה נכיר מספר סגנונות תאורה בסיסים ונבין את משמעות בהירות התאורה בסגנונות אלה.
תת-נושאים, מטרות ומושגים
תת-נושאים
ז.1 תאורת שלושה כיוונים.
ז.2 אור ראשי מהצד הקצר.
ז.3 אור ראשי מהצד הארוך.
ז.4 תאורת High key / Low key (תאורה כהה / שטופה).
מטרות אופרטיביות
- התלמיד יכיר סכמות תאורה בסיסיות.
- התלמיד יבין את ההבדל בין הסכמות.
- התלמיד יזהה סכמות תאורה בצפייה בסרטים.
מושגים מרכזיים
- תאורת שלושה כיוונים (בסיסית) – מבנה תאורה של שלושה כיווני אור: ראשי, מילוי ואחורי.
- אור ראשי מהצד הקצר – אור שמאיר את פני הדמות בצד הרחוק מהמצלמה.
- אור ראשי מהצד הארוך – אור שמאיר את פני הדמות בצד הקרוב שפונה למצלמה.
- תאורת Low Key – רוב אזורי הפריים כהים וחשוכים.
- תאורת High Key – רוב אזורי הפריים בהירים ומוארים.
מהלך הלימוד
התפקיד העיקרי של התאורה הוא לספק אור לחיישן המצלמה לצורך הפקת תמונה. זהו תפקיד טכני בלבד. בנוסף, יש לתאורה תפקיד אמנותי: להדגיש ולספק נתונים לצופה על עומק המרחב ומרקם האובייקטים שבו.במסך הטלוויזיה או מסך הקולנוע אין מימד שלישי, יש רק מימד גובה ומימד רוחב. אשליות העומק והתלת-מימד נוצרות על ידי התאורה. המפגש בין שיקולים טכניים לשיקולים אמנותיים מסתכם לרוב בפשרות שיש לבצע בסט הצילום.
לכל מקור אור בסצנה יש תפקיד ומטרה. למשל, הבלטת דמות מצולמת משאר הדמויות, הפרדת הדמויות מהרקע, הדגשת הרקע המצולם, הורדת ניגודיות של אור בתמונה ויצירה של תחושת עומק בתמונה המצולמת.
ז.1 תאורת שלושה כיוונים
נקראת גם תאורה בסיסית. תאורה זו מורכבת משלושה כיווני אור עיקריים:
אור ראשי (Key light) הוא כיוון האור הראשון שמאירים בבניית התאורה, והוא הבסיס ונקודת הייחוס לשאר כיווני האור. האור הראשי מגדיר את כיוון האור העיקרי בסצנה ואת עוצמת האור, יוצר את הצללים העיקריים ומבליט מרקם וצורה של אלמנטים בתמונה. הכיוון השכיח ביותר שממנו מגיע האור הראשי, למשל בתוכניות טלוויזיה או ראיונות, הוא מזווית של 45 מעלות לצד מיר המבאט של הדמות המצולמת, וגובה הפנס הוא 45 מעלות מעל הדמות. בסרטי מתח האור הראשי יהיה בזווית של 90 מעלות לצד הדמות, וכך מועצמות תחושות המתח והפחד.
אור אחורי (Back Light) – מקור האור ממוקם מאחורי הדמות המצולמת או מאחורי הסט המצולם, ביחס למיקום המצלמה. האור האחורי מדגיש את קווי המתאר של האובייקט המצולם ומפריד אותו מהרקע, כך שלא ייראה משתלב עם הרקע המצולם. לעתים האור היחיד בסצנה הוא אור אחורי, ולכן הוא גם כיוון האור הראשי, למשל בסרטי מתח ואימה.
בתאורה בסיסית קלאסית מקובל שהאור האחורי ממוקם מול האור הראשי וגובהו כ-45 מעלות מול האובייקט המצולם.
אור מילוי (Fill Light) – שולט על ניגודיות האור בתמונה. אור המילוי מאיר את האזורים החשוכים ושולט באווירה של הסצנה המצולמת. אור המילוי מאיר את הדמות מהצד הנגדי לאור הראשי. עוצמת אור המילוי תהיה נמוכה או שווה לאור הראשי, אך לעולם לא חזקה ממנו, שאם כן, אור המילוי יהפוך לאור הראשי בסצנה המצולמת.מקובל להאיר את אור המילוי באור רך שאינו גורם להופעת צללים נוספים לאלו שהאור הראשי יוצר. בדרך כלל מקור האור יהיה משטח מחזיר אור (רפלקטור) אור פנס המפיק אור רך.
חיבור מקורות האור יגרום לאור ״לעטוף״ את הדמות המצולמת ואת הסט המצטלם בכלל, ויעניק תחושה של עומק, אווירה ורגש.
כיוון אור נוסף, שאינו נכלל בהגדרות התאורה הבסיסית, הוא אור רקע. תפקידו של אור הרקע (Background Light) הוא להאיר את הרקע המצולם, להדגיש או להחסיר פרטים מהצופה ולשייך את הנושא המצולם, למשל גיבור הסרט, ללוקיישן.
צילום 4 מציג תאורה בסיסית כפי שנראית בסרט.
צילום 5 מציג סכמה של תאורה בסיסית.
ז.2 אור ראשי מהצד הקצר
נקרא גם Far sided light. זהו סגנון התאורה המקובל ברוב סרטי הקולנוע כיום. בסגנון זה האור הראשי יאיר את הדמות המצולמת מצד הפנים שנמצא רחוק מהמצלמה. כלומר, אם המצלמה מכוונת לכיוון ישר (זווית 0) והדמות מביטה לצד שמאל כך שצד שמאל של הדמות פונה לכיוון המצלמה וצד ימין של הדמות רחוק מהמצלמה, האור הראשי יאיר את צד ימין של הדמות, שהוא רחוק מהמצלמה וגם נראה צר יותר מצד הפנים שפונה לכיוון המצלמה.
סגנון תאורה זה מסייע להעניק עומק לדמות המצולמת ולתמונה בכלל. שטח הפנים המוצל גדול, והאור האחורי נראה ברור יותר ואינו מתמזג לתוך האור הראשי.
צילום 6 מציג תמונה המצולמת עם אור ראשי מהצד הקצר.
צילום 7 מציג סכמה להבנת אור ראשי מהצד הקצר.
ז.3 אור ראשי מהצד הארוך
נקרא גם Near sided light. בסגנון זה האור הראשי יאיר את הדמות המצולמת מצד הפנים שנמצא קרוב למצלמה. כלומר, אם המצלמה מכוונת לכיוון ישר (זווית 0) והדמות מביטה לצד שמאל של התמונה, כך שצד שמאל של הדמות פונה לכיוון המצלמה והצד הימני רחוק מהמצלמה, האור הראשי יאיר את צד שמאל של הדמות, שהוא הצד הקרוב למצלמה וגם נראה גדול יותר מצד הפנים הרחוק למצלמה.
סגנון תאורה זה מפחית את תחושת העומק בתמונה. שטח הפנים המוצל צר וכמעט אינו נראה בתמונה, והאור האחורי מתמזג לתוך האור הראשי ונראה כהמשך ישיר של האור הראשי.
צילום 8 מציג תמונה המצולמת עם אור ראשי מהצד הארוך.
צילום 9 מציג סכמה להבנת אור ראשי מהצד הארוך.
ז.4 תאורת Low Key / High Key (תאורה כהה / שטופה)
סגנון High Key – רוב האזורים בתמונה המצולמת יהיו בהירים, יהיו בה מעט צללים ואור שוטף ובהיר. בתאורה זאת רמת הניגודיות בין אור וצל נמוכה. סגנון זה מופיע בדרך כלל בסצנות בעלות אווירה חיובית ושמחה, כמו סרטי קומדיה רומנטית. סצנה בעלת סגנון High Key לא חייבת להיות מוארת בחשיפת יתר ואין הכוונה לכיוון תאורה גבוה. חשיפת יתר מתייחסת לעוצמת האור בתמונה, ואילו High Key מתייחס לבהירות האזורים בתוך התמונה המצולמת ולכמות הצללים. בתאורה זאת יחס התאורה שבין האור לצל נמוך.
סגנון Low Key – רוב האזורים בתמונה המצולמת יהיו כהים. כמות הצללים בתמונה רבה והניגודיות גבוהה. האור ממוקד ונקודתי על פרטים ספציפיים. אור המילוי חלש או שאינו קיים כלל. כלומר יחס התאורה בין האור לצל גבוה. סגנון זה מופיע בעיקר בסרטי מתח ואימה.
סרטונים
תרגול
תרגלו את סגנונות התאורה המופיעים בנושא זה. שימו לב להבדלים ביחסי התאורה בין סצנות בהירות (High Key) לכהות (Low Key).
ביבליוגרפיה
Blain Brown (2019). Motion Picture and Video Lighting. Routledge.
ניר פרידמן, מבנית תאורה וצילום, 2008. [גרסה אלקטרונית] אוחזר מתוך: amalnet.k12.il/NR/rdonlyres/25FE143D-1B09-458B-B4C9-550E0646D9DA/0/lightphoto.pdf