עריכת כתבה קצרה היא הבסיס לעריכה תיעודית ונותנת כלים להבנת מספר קשרים: בין התכנים למבנה, בין הקול לתמונה, בין ריאיון לבחירת הלוקיישן שבו הוא יקוים והוויזואליה שתלווה אותו, בחירת עיקר הדברים וויתור על הטפל. שימוש באותם חומרי גלם לעריכת כתבות מסוגים שונים תראה לתלמיד את הכוח שבבחירת החומרים ובניית מבנה ייחודי לכתבה הספציפית. תרגול עריכת סרט תיעודי קצר עם אותם חומרי גלם תציב אתגר גדול יותר בבניית סיפור, העברת תמה ויצירת רוחב יריעה.
לצורך תרגול זה נשתמש בחומרי הגלם של הסרט התיעודי הקצר "Life Ater Ike".
סוגי החומרים שמגיעים לעריכה מהצילומים:
סוגי החומרים שמגיעים לעריכה שלא מהצילומים:
לפני שמתחילים לעבוד, חובה לגבות את חומרי הגלם כפי שהוסבר בפרק על הגיבוי. לאחר מכן יש לארגן את חומרי הגלם במחשב ולדאוג שפרויקט הפרמייר שניצור יהיה מגובה בענן באופן מתמיד. רצוי לייבא את חומרי הגלם דרך ה-media browser, מה שיאפשר לנו לייבא את כל תיקיות חומרי הגלם יחד ויקטין למינימום את מספר תיקיות המשנה שייווצרו בחלון הפרויקט. יש לפתוח תיקייה לחומרי גלם ותיקייה לסיקוונסים.
חובה לצפות בכל חומרי הגלם. גם בחומרי גלם שחשבנו שהם לא טובים נוכל למצוא דברים שעשויים לשפר את הכתבה. תוך כדי הצפייה נסמן בחומרי הגלם מרקרים ונכתוב הערות שישמשו אותנו למיון החומרים ולעריכה עצמה.
לאחר הצפייה נעבור על כל החומרים מההתחלה וניצור סאב-קליפים לחלקים שאנו חושבים להכניס לעריכה הראשונית. את הסאב-קליפים נארגן בבינים, שניצור לפי הצרכים של הכתבה. למשל: בִּין ראיונות, בִּין ויז'ואלס, בִּין התרחשויות, בִּין תמונות סטילס וכו'. לארגון יותר הדוק אפשר ליצור גם ביני משנה בתוך הבינים הראשיים. למשל בתוך בין הראיונות אפשר ליצור בִּין לכל מרואיין או לכל נושא המדובר בכתבה. בבין הוויז'ואלס אפשר למשל ליצור בִּין לוויז'ואלס של כל לוקיישן. הכול לפי צורכי הכתבה.
מטרת השלב הזה היא לצמצם ולארגן את החומר באופן שתהיה לנו גישה ישירה ומהירה לכל שוט שיעלה בדעתנו. אם ארגון החומרים לא טוב או שאין ארגון כלל, נהיה עסוקים ללא הרף בחיפוש חומרים לעריכה ולא בעריכה עצמה. ככל שנהיה מאורגנים יותר – נפסיק לחפש ונתרכז בעריכה.
שלבי הצפייה והבחירה הם קריטיים לבניית הכתבה או הסרט התיעודיים, מכיוון שזהו השלב שבו אנו מכירים את כלל חומרי הגלם ומצמצמים אותם לחומרי הגלם האמיתיים של הכתבה או הסרט. אם הבחירה שלנו לוקה בחסר, גם הכתבה או הסרט יהיו הרבה פחות טובים ממה שיכלו להיות.
לאחר מיון ופירוק החומרים וארגונם בבינים, אפשר לומר שאנו מכירים את חומרי הגלם היטב, ושצמצמנו אותם לחלקים החשובים ביותר שעשויים להיכלל בכתבה.
זה הזמן לכתוב תסריט עריכה. תסריט העריכה יהיה שונה מאוד מתסריט הצילומים. בתסריט הצילומים כתבנו את מה שאנחנו משערים שנצלם ונערוך. כעת אנו לאחר הצילומים, והחומרים שבידנו שונים במידה כזאת או אחרת ממה שחשבנו או דמיינו. לכן עלינו להתנתק לחלוטין מתסריט הצילומים ולכתוב תסריט על פי חומרי הגלם בלבד. במהלך כתיבת תסריט העריכה ייתכן שניזכר בחומרי גלם שלא חשבנו שנשתמש בהם ושלא עשינו להם סאב-קליפים וכעת אנו חושבים שהם רלוונטיים. זה הזמן לעשות להם סאב-קליפים ולשבץ אותם בבינים. גם במהלך העריכה עלינו תמיד לזכור שחומרי גלם שהשארנו בחוץ בהתחלה יכולים פתאום להפוך לרלוונטיים. במקרה כזה לא נהסס לחזור אליהם.
תסריט העריכה צריך להיכתב בהתאם לכללים שיותוו בשיעור הבימוי. נזכור שזהו מסמך שהוא בסיס לשינויים. בזמן הכתיבה כדאי לחשוב ולהחליט אם תהיה קריינות בכתבה, ואם כן, לכלול אותה בתסריט. אם התסריט כולל חומרי ארכיון, תמונות סטילס, גרפיקה או אנימציה – נדאג לקבל אותם לפני העריכה או במהלכה.
כתבות רבות כוללות פתיח וסגיר. הפתיח נועד לעניין את הצופה בכתבה, עוד לפני האקספוזיציה. הסגיר הוא החלק הסופי שבו אנו יכולים לקבוע עם איזו הרגשה הצופה יצא מהכתבה. הפתיח והסגיר הרבה יותר קצרים מגוף הכתבה הנמצא ביניהם.
לאחר כתיבת תסריט העריכה נרכיב את האסמבלי על פי התסריט. אם יש קריינות, נקליט אותה כקריינות זמנית, ואם יש צורך נשנה אותה במהלך העריכה.
בעריכת האסמבלי, אם הקו המוביל את הכתבה הוא ראיונות וקריינות, ניצור שלד המבוסס על אלה. על הראיונות והקריינות (אם יש) נניח בערוץ וידיאו שני ויז'ואלס רלוונטיים. אם צילמנו התרחשויות, נשבץ אותן בתוך הרצף. אין צורך לדייק כרגע. אנחנו רוצים לראות אם הכיוון שבחרנו יוביל אותנו לסיפור שאנחנו רוצים לספר. לאחר הרכבת האסמבלי נצפה בו ונשאל את עצמנו אם זה הכיוון. אם לא, נחזור לתסריט העריכה ונשכתב אותו ונעשה אסמבלי חדש.
לאחר שאנו מחליטים שהאסמבלי שבנינו יוביל אותנו לכיוון שרצינו, נתחיל לעבוד על הראף קאט. נשכפל את האסמבלי ונשמור אותו בבין הסיקוונסים, ונמשיך לראף קאט עם הסיקוונס המשוכפל. כך, במידת הצורך תמיד נוכל לחזור לראות מה היה באסמבלי. בכל פעם שנעבור לשלב חדש נשמור את השלב הקודם ונמשיך לעבוד על הסיקוונס המשוכפל. זהו הרגל בריא מאוד.
בניגוד לאסמבלי, שמראה לנו את הפוטנציאל של החומרים שהוא כולל, הראף קאט צריך כבר להיראות כמו סרט. נהדק את הראיונות, נוותר על כפילויות, נחליט באילו מקומות אנו רוצים לראות את המרואיינים ואיפה נשים ויז'ואלס, נדאג שהוויז'ואלס לא יונחו סתם כדי להתגבר על קפיצות בראיונות אלא יתרמו לסיפור. אם הוויז'ואלס כוללים סאונד, נשתמש בסאונד זה ונחליש את עוצמתו באופן כזה שנרגיש את הסאונד של הוויז'ואלס אך הוא לא יפריע לריאיון. כך ניתן לוויז'ואלס יותר "חיים". נשמור שהמרואיינים יהיו רהוטים, שלא יקפצו מנושא לנושא ושלא יגמגמו, אלא אם כן זה חלק מהעניין. אם יש בכתבה התרחשויות, נערוך אותן בצורה מדויקת יותר באופן שיתרום לסיפור. אם יש לנו קריינות, נדאג שהיא תתחבר היטב לראיונות שלפניה ואחריה.
נדאג שהסאונד בכתבה יישמע בשלב זה סביר. נשווה עוצמות של ראיונות, ננקה רעשים מיותרים, נוציא דיבורים שלא שייכים כגון הוראות של במאי או שאלות של מראיין, אם החלטנו שלא נשמע את המראיין.
כעת נצפה בראף קאט הראשון. האם יש סיפור? האם זה עובד? מה אפשר לשפר? אם נגיע למסקנה שאפשר לשפר – נעשה את השינויים הדרושים.
נציג את הראף קאט בכיתה בשיעור העריכה ונקשיב היטב למשוב של חברינו ושל המורה. כל מי שלא היה מעורב בעריכת הכתבה יראה אותה בעיניים אחרות משלנו והערותיו עשויות לעזור לנו מאוד.
כעת נצפה בראף קאט בהתחשב בהערות שקיבלנו ונבדוק עם מה אנו מסכימים ועם מה לא. מה ניתן להיעשות ומה בלתי אפשרי. נשכפל את סיקוונס הראף קאט הראשון ונשמור אותו בבין הסיקוונסים, ונקרא לסיקוונס המשוכפל ראף קאט 2.
ראף קאט 2 הוא גרסה משודרגת של הראף קאט הראשון. ייתכן שנצטרך להדק חלקים, ייתכן שנצטרך להאריך חלקים אחרים, ייתכן שנוותר על חלקים וייתכן שנוסיף חלקים. אם יש מקומות שאנו חושבים שמוזיקה תתרום לכתבה, זה הזמן למצוא מוזיקה מתאימה ולהוסיף אותה.
ייתכן שיהיו לנו מספר גרסאות ראף קאט. ייתכן שתהיה גרסת ראף קאט שהיא פחות טובה מהגרסה הקודמת. כך נתקדם עד שנרגיש שהעריכה ממצה היטב את חומרי הגלם ומספרת את הסיפור שאנו מעוניינים לספר.
נשכפל את הראף קאט האחרון ונקרא לשכפול פיינל קאט. זה הזמן לשייף את העריכה, לדייק קאטים, לדייק קצב, לחתוך הברות מיותרות אם נשארו בדיבורים ולדייק את הקריינות. כשהפיינל קאט גמור – התמונה נעולה ולא עובדים עליה יותר.
לאחר סיום הפיינל קאט נוכל לעבוד על האונליין ועל עריכת הקול. בהפקות מקצועיות עושים את זה בחדרים שונים, ולפעמים באולפנים שונים, במקביל. אין חשיבות לסדר בין השניים.
באונליין נעבוד על הצבעים, נניח כותרות בגוף הסרט וכותרות התחלה וסוף וכן, אם יש דרישה, גם כתוביות. בסיום האונליין נייצא את התמונה באיכות המרבית כקובץ התמונה הסופי של הכתבה ונייבא אותו בחזרה לתוכנה.
בעריכת הקול נפריד ערוצים לפי סוגי הקול, נשווה ונדייק עוצמות, נכניס אפקטים ואווירות לפי הצורך. נקליט את הקריינות הסופית מחדש ונניח אותה במקום הקריינות הזמנית. נדאג להנמיך ולהגביר את המוזיקה בהתאם לראיונות ולקריינות. כל זה ייתן לנו את המיקס. נייצא את המיקס באיכות המרבית כקובץ הסאונד הסופי של הכתבה ונייבא אותו לתוכנה בחזרה.
ניצור סיקוונס חדש מהתמונה והסאונד הסופיים ונייצא קובץ מאסטר באיכות המקצועית הגבוהה ביותר בהתאם לחומרי הגלם. זה הקובץ שנשמור גם בכונן הגיבוי. לאחר מכן נייצא קובץ h264 באיכות גבוהה להקרנה.
התרגילים לעריכת הכתבות התיעודיות הם מתוך הסרט התיעודי הקצר "Life After Ike". הסרט צולם מספר שנים אחרי ההוריקן "אייק" ומספר על ההתמודדות ומאמצי השיקום העצמי של הקהילה בעיר גלבסטון (Galveston) שנפגעה קשות מהסערה. גלבסטון היא עיר השוכנת על אי בחופי ארצות הברית במפרץ מקסיקו. חומרי הגלם של הסרט עוסקים במגוון נושאים ובהם תיאור הסערה, השפעתה הפיזית והנפשית על התושבים, הקהילה האפרו-אמריקאית, תפקיד הכנסייה, הפחד משינויי האקלים.
לתלמידים תהיה גישה לכל חומרי הגלם. חלק מחומרי הגלם צולמו קצת underexposed ויש להבהיר אותם תוך כדי העריכה.
כתבת שחזור אירוע
נושא הכתבה: Jada מספר על הסערה.
חומרי הגלם:
ראיונות מתוך תיקייה: Interviews PT1
R01_37_Jada Seeing Old Home.mov
R01_40_Jada Describing Storm.mov
R01_44_Jada House Damage.mov (גם Visuals)
R01_45_Jada Storm Surge.mov (גם Visuals)
(Visuals (B Roll
תיקיית Hurricane Ike Damage Pictures
בנוסף, להוריד צילומי וידיאו מהסערה מהקישור
כתבה חברתית
נושא הכתבה: במקביל למצעד יום MLK, ליאון מדבר על מה זה להיות שחור בארצות הברית ובאיזה מצב נמצאת הקהילה בגלבסטון אחרי אסון ההוריקן.
חומרי הגלם:
מצעד MLK בתיקייה events 🡪 MLK Parade
ראיונות בתיקיית Interviews PT1:
R02_20_Leon BIO_AboutMLKDay_Trimmed.mov
R02_20_Leon BIO_AfricanAmerican_Trimmed.mov
R02_20_Leon BIO_AfricanAmerican2_Trimmed.mov
Jada – דראג קווין, אבא, שורד הוריקן
כתבת פרופיל
חומרי גלם
דראג שואו - בתיקייה events drag show:
R01_20_Jada Performance.mov
R01_22_Jada announcement_ Spider Performance.mov
ראיונות - בתיקייה Interviews PT2:
R05_73_Jada&Son describing Jada.mov
בתיקייה Interviews PT1:
R01_52_Jada Sealy Street.mov
R01_38_Jada Landlord.mov – החל מ-TC 12:07:41:02
Visuals - בתיקייה Interviews PT1:
R01_45_Jada Storm Surge.mov
R01_44_Jada House Damage.mov
R01_49_Selena's Blue Room Sign.mov
כתבת נושא
מרואיינים: Jada, Leon, Jonathan
חומרי הגלם:
ראיונות - תיקיית: Interviews PT1
R02_20_Leon BIO_AboutGalvisten_Trimmed.mov
R02_20_Leon BIO_ClimateChange_Trimmed.mov
R01_42_Jada Climate Change.mov
תיקיית: Interviews PT2
R04 04 Jonathan Scared Climate Trimmed-1.m4v
R04_04_Jonathan_Climate_Trimmed.mov
R04_04_Jonathan_Community_Trimmed.mov
Visuals:
תיקיית B-Roll PT1
תיקיית B-Roll PT2
תיקיית Hurricane Ike Damage Pictures
תיקיית: Interviews PT2
R04_01_Jonathan Singing.mov
הסרט Life After Ike מספר על בני קהילה מהעיר גלבסטון שמספרים על ההוריקן שהכה בעיר קשות ועל ההתמודדות הנפשית והפיזית עם תוצאות ההרס. בסרט שיערכו התלמידים ישתתפו שלוש דמויות ראשיות: Jada, Leon ו-Jonathan.
אמנם אנו מגיעים לשלב הזה כאשר התלמידים כבר מכירים חלק מחומרי הגלם, אך אין מנוס מלצפות בכל חומרי הגלם, כולל אלה שכבר שימשו את התלמידים לכתבות שערכו, מכיוון שבסרט ההקשרים, המשמעויות והחיבורים של החומרים שכבר נצפו יהיו שונים.
לצורך עריכת הסרט ניצור פרויקט פרמייר חדש, נפרד מפרויקט הכתבות.
נדגיש כאן שוב את חשיבות שלבי הצפייה והבחירה. הבחירה נובעת מהצפייה. צפייה מרושלת תוביל לבחירות לא טובות. ואם נבחר חומרי גלם לא טובים אזי אבני היסוד של הסרט שלנו יהיו פגומות. לכן, אם יש צורך בצפייה חוזרת של חלק מחומרי הגלם או של כולם, אין להימנע מלעשות זאת.
חשוב גם לזכור שהעריכה היא תהליך מנטלי דינמי, והמבט שלנו על הסצנות או על הסרט בכללותו יכול להשתנות תוך כדי העריכה. הבחירות שעשינו אינן קדושות. ייתכן שבמהלך העריכה ניזכר בחלקים של חומרי גלם שהשארנו בחוץ בשלב הבחירה ונחשוב שייתכן שהם מתאימים לסצנה שאנו עורכים. זאת יכולה להיות התרחשות תיעודית, שוט, ויז'ואל, משפט ואף מילה שאמרה אחת הדמויות. נראה בכך ברכה שעשויה לשפר את הסרט וננסה לשלב. מצד שני, ייתכן שתוך כדי העריכה נגלה שחלקים שבחרנו כבעלי חשיבות גדולה איבדו מחשיבותם בקונסטלציה החדשה שנוצרה בעריכה. ננסה לוותר על חלקים אלה ונבדוק אם זה משפר את הסצנה או את הסרט.
פעמים רבות במהלך העריכה נשאל את עצמנו שאלות כגון, מה יקרה אם נחתוך כאן? מה יקרה אם נעביר את השוט הזה מתחילת הסצנה לסופה? מה אם נקצר את הדיאלוג? נאריך את ההתרחשות? בחלק גדול מהמקרים יהיה חבל לבזבז זמן על המחשבה "מה יקרה אם". עדיף פשוט לנסות את הרעיון ומיד לראות אם זה עובד או לא. גם אם הרעיון לא יעבוד, עצם הניסיון יתווסף למאגר הניסיון שלנו ונלמד מזה משהו חדש. כך נוכל להפוך כל תהליך עריכה ללימוד בלתי פוסק.
עריכת סרט תיעודי כוללת את כל השלבים שהוזכרו בעריכת הכתבה. אולם מכיוון שחומרי הגלם שלנו רבים יותר ומגוונים יותר, הפעם יהיה עדיף לכתוב תסריט עריכה לפני שלב הסינון, המיון והפירוק ולבצע את השלב הזה בהתאם לתסריט העריכה. לצורך כתיבת תסריט העריכה בנוסף לצפייה בכל חומרי הגלם ניעזר גם בתמלולי הראיונות שבתיקייה: Life After Ike Paperwork 🡪 Life after Ike Transcripts
כדי לכתוב את תסריט העריכה עלינו להחליט:
השאלה האחרונה היא שאלת המפתח. אם נפצח אותה יהיה לנו קל יותר להשיב על השאלות האחרות.
לאחר שנשיב על השאלות האלה עלינו להחליט על סוג המבנה של הסרט:
שאלות אלה יעזרו לנו לבנות את הסצנות בתסריט העריכה שחייב לכלול מה ייאמר ומה ייראה בסצנה. שלב המיון והפירוק בסרט ייעשה על פי הסצנות. ניצור בִּין לכל סצנה. בתוך כל בִּין ניצור ביני משנה לסיקוונסים ערוכים, ראיונות, ויז'ואלס ואם יש גם אירועים והתרחשויות.
לכל סצנה ניתן שם קצר שמבטא או מזכיר לנו את תוכן הסצנה ונכין כותרת נפרדת לכל שם של סצנה. ניצור בִּין ששמו "סדר הסצנות", נכניס את הכותרות לבִּין זה, נעביר את מצב הקליפים ל-thumbnails. הבִּין הזה ישמש אותנו כלוח כרטיסיות לסדר הסצנות, כאשר כל כותרת מייצגת את הסצנה שלה. במהלך עריכת הסרט, בכל פעם שנשנה את סדר הסצנות נסדר את כותרות הסצנות בבין זה לפי הסדר החדש. זה יעזור לנו לחשוב על מבנה הסרט. לפעמים הרעיונות הטובים ביותר למבנה מגיעים ממבט על סדר הסצנות. לפני שמשנים מבנה בפועל, ניתן לבדוק את הרעיון באמצעות שינוי סדר הכרטיסיות.
נערוך כל סצנה בנפרד. נצפה בכל חומרי הגלם של הסצנה ונבנה אותה על פי תסריט העריכה. קודם אסמבלי ולאחר מכן ראף קאט. נשמור את גרסאות האסמבלי והראף קאט בבין הסיקוונסים של הסצנה.
בעריכת ראף קאט של סצנה, עלינו להתייחס לסצנה כאילו זה סרט בפני עצמו. כל סצנה חייבת לעבוד היטב ולעמוד בזכות עצמה, כמובן בהתחשב בסצנה שתבוא לפניה ובסצנה שתבוא אחריה על פי התסריט.
אחרי שסיימנו לערוך ראף קאט של כל הסצנות, ניצור סיקוונס חדש בטיימליין ונחבר את כל הסצנות לפי הסדר של תסריט העריכה. חיבור זה יהיה ראף קאט 1.
נצפה בראף קאט של הסרט. חשוב, במידת האפשר, להתנתק ממה שאנו יודעים על הסרט ולנסות לראות אותו כצופה. חשוב לנסות להרגיש את הסרט בצפייה ולא לחשוב עליו. נראה את הראף קאט לאנשים שאינם מכירים את החומרים ונבדוק האם כוונותינו עברו אליהם.
● האם הראף קאט מספר את הסיפור שהתכוונו לספר?
● האם הדמויות מעוררות הזדהות?
● האם יש חיבור הגיוני או רגשי בין הסצנות?
● האם יש צורך לקצר, לשנות או להאריך סצנות כתוצאה מההקשרים והמשמעויות שנוצרו מחיבור הסצנות?
● האם נוכל לספר את הסיפור טוב יותר אם נשנה מיקומים של סצנות או את המבנה בכלל?
● האם יש סצנות שעדיף לוותר עליהן כדי שהסיפור יהיה מרוכז והדוק יותר?
● האם יש צורך ביצירת סצנה שלא קיימת בסרט שתעזור לספר את הסיפור טוב יותר?
לפני שנבצע את השינויים כתוצאה מהמסקנות הנובעות מהתשובות לשאלות אלה, נשכפל את הראף קאט הראשון ונקרא לשכפול ראף קאט 2 ונמשיך לעבוד עם סיקוונס זה. נבצע את כל השינויים ונצפה בראף קאט 2 לאחר השינויים. האם השינויים עובדים? האם הסרט השתפר בהתאם לפרמטרים המופיעים בסדרת השאלות?
זהו השלב שבו נכניס מוזיקה לסרט. נחפש בספריות קטעי מוזיקה שמתאימים לסצנות. עלינו לדאוג שכל קטעי המוזיקה שנכניס לסרט ידברו באותה שפה, אחרת ייווצר "סלט" של קטעי מוזיקה שאין שום קשר ביניהם, וזה יפגום בסרט.
ייתכן מאוד שנצטרך לערוך מספר גרסאות ראף קאט עד שנגיע למבנה ולאורך הסופיים של הסרט. לאחר הראף קאט האחרון נתקדם לפיינל קאט. נבדוק אם ניתן להדק קאטים בתמונה ובסאונד. כאשר מסתכלים על ראף קאט בעיניים של עריכת פיינל קאט, לא מן הנמנע שמוצאים מקומות רבים כאלה בסרט. נשפר קאטים בתמונה ובסאונד. נצפה בפיינל קאט, ואם יש צורך נעשה סיבוב שני של פיינל קאט. נוסיף כותרות התחלה וסוף ונשמור את הפרויקט לעריכת צבעים ועיצוב פסקול.
לפני העבודה על עריכת הסרט אפשר (אך ממש לא חובה!) לצפות בסרט המקורי ובכמה גרסאות ערוכות שלו, כדי לקבל מושג והשראה על כיוונים אפשריים לספר סיפור מתוך חומרי הגלם של הסרט.
הסרט המקורי
When Hurricane Ike struck the Gulf Coast in 2008...