למי נאמנות העיתונאים?

דילמה שבאה לידי ביטוי בעיקר בזמנים של "אירועי משבר משמעותיים": מלחמה, סכסוך פנימי, אירועי אלימות ומשבר פוליטי.

מושגי מפתח (לחצו להסבר)

🤝 אחריות חברתית
⚖️ אתיקה עיתונאית
📉 הטיה
🪖 תקשורת מגויסת

נאמנות לעקרונות מקצועיים מול נאמנות לערכים לאומיים

במצבי משבר עמוקים, עיתונאיים (כמו אנשים רבים אחרים) חשים סכנה לקיום המדינה (או פגיעה קשה באופי המדינה, סכנה לדמוקרטיה, סכנה לחלקי ארץ ישראל וכד').

מצבים כאלו מעמידים במבחן את העיתונאיים: האם לעמוד במחויבות לערכים המקצועיים-עיתונאיים (איזון, אובייקטיביות, ניטרליות) או לערכים הלאומיים ולשקפת העולם האישית?

הדילמה המרכזית

האם במצבי משבר, על העיתונאי לשים את הנאמנות לערכים המקצועיים (אובייקטיביות) בראש, או להעדיף את הערכים הלאומיים וערכי השקפת העולם?

✅ בעד נאמנות לערכים לאומיים

❌ נגד (בעד אובייקטיביות)

חובה להגן על המדינה

כאשר יש סכנה אמיתית לקיום המדינה או הדמוקרטיה, תפקיד התקשורת עשוי להשתנות מתפקיד 'כלב השמירה' הנייטרלי לתפקיד 'מגויס' (Mobilized Media) שיש לו חובה להגן על יסודות המדינה. זוהי אחריות חברתית עליונה.

שמירת האתיקה והאמינות

ברגע שעיתונאי בוחר צד, גם אם מדובר בערכים לאומיים, הוא מאבד את האמינות ונוצרת הטיה. תפקיד התקשורת הוא לתווך את המציאות באופן נייטרלי כדי לאפשר לציבור לקבל החלטות מושכלות, גם ובמיוחד בזמן משבר.

נאמנות לקהל ולשליחות

העיתונאי הוא חלק מהחברה ומהעם. כשחלק גדול מהציבור חש סכנה, העיתונאי יכול וצריך לבטא את השקפת העולם הזו באופן גלוי ולהעדיף אותה על פני האובייקטיביות ה"קרה".

סכנת "תקשורת מגויסת"

בחירה מכוונת בנרטיב של צד אחד הופכת את התקשורת ל"תקשורת מגויסת" (מטעם) אשר עלולה לאבד את יכולת הביקורת שלה כלפי השלטון ולהפוך לכלי תעמולה מסוכן.

מקרי בוחן וכתבות