מסגור אירועים השנויים במחלוקת

כוחה של המילה בעיצוב המציאות

מושגי מפתח (לחצו להסבר)

📅 סדר יום
🏗️ הבניית המציאות
⚖️ הטיה

הבעיה: המילה קובעת את המשמעות

העיתונאי או העורך שממסגר את המציאות חייב להשתמש במילים ולתת מילים לאירועים. לכל מילה יש משמעות אחרת והיא מובילה למסגור אחר של האירוע. לדוגמה: האם לכנות אירוע כ"הפגנה" (פעולה לגיטימית) או כ"הפרת סדר" (פעולה פחות לגיטימית)?

הדילמה מתעצמת כשמדובר באירוע מאד שנוי במחלוקת ושחלקים שונים בציבור מתייחסים אליו בצורה שונה לגמרי. השם בו משתמשים מלמד על האידיאולוגיה ועל המסגור של האירוע.

ראו למשל כיצד כלי תקשורת שונים מתייחסים להצעות לשינויים במערכת המשפט. כל הכותרות הופיעו באותו היום (8.2.23) ובאותה השעה לגבי אותו אירוע:

כותרות עיתונים שונות לאותו אירוע

הדילמה המרכזית

האם לאמץ את המונחים של הממסד (ובכך לאמץ את המסגור ונקודת המבט שלו) או לחשוף נקודת מבט עצמאית של העיתונאים – ובכך לחשוף את השקפת עולמם?

🏢 אימוץ מונחים רשמיים

🖊️ נקודת מבט עצמאית

אפשרות א': מונחי הממסד

לאמץ מונחים של הממסד (או של מי שמניע את האירוע) – ואז לאמץ גם את המסגור שלה וגם את נקודת המבט של הממשלה לאירועים.
יתרון: נראות ניטרלית, ממלכתית ורשמית. הימנעות מוויכוח על טרמינולוגיה.

אפשרות ב': מונחים עצמאיים

לאמץ מונחים שמבטאים נקודת מבט עצמאית של העיתונאים כלפי האירועים.
יתרון: חשיפה לאמת כפי שהעיתונאי תופס אותה, מילוי תפקיד ה"כלב השמירה".
חיסרון: חשיפת האידיאולוגיה והשקפת העולם של העיתונאי, מה שעלול להיתפס כהטיה פוליטית.