דילמה של כלי תקשורת מסחריים

בין האינטרס הכלכלי-מסחרי לבין האינטרס הציבורי

מושגי מפתח (לחצו להסבר)

🏢 תקשורת מסחרית
📻 שידור ציבורי
🗣️ מרחב ציבורי
🗳️ דמוקרטיה
🏗️ הבניית המציאות

רקע ורציונל

הרציונל לקיום ערוצי תקשורת מסחריים (ערוץ קשת 12 ורשת 13 הם המייצגים הבולטים, אבל גם תחנות רדיו אזוריות למשל) הוא השגת רווח כלכלי. הבעלים של הערוצים משקיעים כספים בערוצים והמטרה שלהם היא רווח.

הערוצים הללו פועלים על פי הרציונל הזה. הרווח הכספי מגיע מפרסומות, והתעריף נקבע על פי מידת הרייטינג. התוצאה היא שהערוצים מחפשים לשדר תכנים שיגרפו כמה שיותר צופים.

כך הערוצים מתנהלים בשגרה, אבל מה קורה כשיש אירועים חריגים?

assignment_late מקרה בוחן: מחאת איילון

ביום ראשון, 26.3.23, לאחר שראש הממשלה פיטר בפתאומיות את שר הביטחון, פרצה מחאה נרחבת שכללה חסימת נתיבי איילון.

בעוד הערוץ הציבורי (כאן 11) שידר את האירועים החריגים בשידור חי, הערוצים המסחריים עברו לשדר את התכנים שתוכננו מראש (ובתוכם משובצות פרסומות = פרנסת הערוץ), והתעלמו תחילה מהדרמה ברחובות.

מתי לוותר על שיקולים מסחריים-כלכליים לטובת שיקולים ציבוריים?

💰 העדפת שיקולים מסחריים

📢 העדפת שיקולים ציבוריים

להישאר בלוח השידורים (מסחרי)

  • יתרונות: זהו העיקרון של ערוץ מסחרי - הפרנסה מגיעה מפרסומות. דחיית שידורים פוגעת בפרנסת העובדים והבעלים. ערוצים מסחריים צריכים לתת לציבור מה שהוא רוצה (בידור/אסקפיזם) ולא בהכרח מה שהוא "צריך".
  • חסרונות: תקשורת אינה רק עסק כלכלי, אלא גם מכשיר בדמוקרטיה. התעלמות מאירוע חריג היא מעילה בתפקיד העיתונאי.

לעבור לגל פתוח (ציבורי)

  • יתרונות: התקשורת כמכשיר בדמוקרטיה - יש מידע שהאזרחים חייבים לקבל בזמן אמת. התקשורת היא מרחב ציבורי לדיון ועדכון, לא רק פעילות כלכלית.
  • חסרונות: הפסד כלכלי עצום. בנוסף, מי נתן למנהלי הערוצים את הסמכות לקבוע מהו "אירוע חריג" שמצדיק ביטול תכנים אהובים? הציבור זקוק גם להפוגה.

כתבות ודעות

שידורי קשת ומחאת איילון

וואלה! ברנז'ה: 21 שנים אחרי, קשת שוב הוכיחה ניתוק

טור ביקורת על התנהלות ערוץ 12 בערב המחאה ("ליל גלנט"). בעוד המדינה בערה, המסך המסחרי המשיך בשידור הרגיל. האם זהו "המסך המפוצל" של דורנו?