איגוד האינטרנט הישראלי ערך מחקר מקיף שממפה את תופעת הפייק ניוז בזמן מלחמה ומזהה את המנגנונים שמאפשרים את הפצתו
בעבר, יצירת תוכן מזויף איכותי דרשה מומחיות טכנית, זמן ומשאבים. כיום, כלי AI מאפשרים לכל אחד ליצור תמונות, סרטונים וטקסטים מזויפים ברמת אמינות גבוהה תוך דקות. טכנולוגיות כמו Deepfake יכולות לייצר סרטונים של מנהיגים או דמויות ציבור שאומרים דברים שמעולם לא אמרו - והתוצאה נראית אמיתית לחלוטין.
במיוחד בזמן מלחמה, כשהציבור מחפש מידע עדכני ובלחץ רגשי, פייק ניוז יכול להשפיע על מורל, לעורר פאניקה, או לשבש את האמון בגופים רשמיים. שימוש בבינה מלאכותית הופך את התופעה למסוכנת פי כמה.
המחקר מזהה ארבעה סוגי מניפולציה עיקריים:
שינוי זמן - הצגת תכנים ישנים כחדשים. לדוגמה: סרטון מפיצוץ משנת 2021 מוצג כאירוע מהמלחמה הנוכחית. זו שיטה נפוצה כי היא פשוטה יחסית ויעילה - אנשים לא בודקים תאריכים.
שינוי מקום - לקיחת תמונות מסוריה, אוקראינה או מקומות אחרים והצגתן כאילו צולמו בישראל או בעזה. זה יוצר רושם מוטעה של היקף נזקים או אירועים.
שינוי הקשר - חיתוך סלקטיבי של ראיונות, הוצאת משפטים מהקשרם, או הוספת כיתובים מטעים לסרטונים אמיתיים. זו מניפולציה מתוחכמת יותר שקשה יותר לזהות.
AI - יצירת תוכן מאפס. זה הכלי המסוכן ביותר כי התוכן לא מבוסס על שום דבר אמיתי, והטכנולוגיה משתפרת בקצב מדאיג.
אוריינות מדיה היא היכולת לקרוא, להבין, לנתח ולהעריך ביקורתית תכני מדיה. בעידן של פייק ניוז מונע AI, זה לא רק כישור רצוי - זה הכרחי להישרדות דמוקרטית.
כלים בסיסיים כוללים: בדיקת מקור המידע, חיפוש הופעות קודמות של תמונות, השוואה בין מקורות מידע שונים, וזיהוי סימנים חשודים בתמונות ובסרטונים.
אבל זה לא מספיק - החינוך חייב להתחיל בבית הספר ולהפוך לחלק מהתוכנית הלימודית הרגילה, כמו מתמטיקה או היסטוריה.
השאלה המרכזית: מי אחראי לעצור את הפצת הפייק ניוז?
פלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב טוענות שהן רק "פלטפורמות ניטרליות" ולא אחראיות לתוכן שמשתמשים מעלים. אבל המחקר והדעה הציבורית מחזקים את הדרישה להטיל עליהן אחריות.
אחריותיות התקשורת היא העיקרון שגופי תקשורת צריכים לשאת באחריות למידע שהם מפיצים. במקרה של הרשתות, זה אומר: פיתוח אלגוריתמים לזיהוי פייק ניוז, סימון תכנים חשודים, מחיקת תוכן מזויף מוכח, ושקיפות לגבי המקורות.
באירופה כבר מתקדמים עם חקיקה שמחייבת פלטפורמות לפעול נגד דיסאינפורמציה. בישראל הדיון עדיין מתחיל.
הנושא הזה מחבר בין מספר מושגי מפתח: זירה דיגיטלית, אתיקה תקשורתית, פייק ניוז, בינה מלאכותית, אחריותיות התקשורת ואוריינות מדיה.
המסקנה: בעידן שבו AI הופכת את יצירת תוכן מזויף לקלה ונגישה, החינוך לאוריינות מדיה והטלת אחריות על פלטפורמות הם לא מותרות - הם הכרח דמוקרטי. 🎓