סוג הבחינה: בגרות לבתי–ספר על–יסודיים
מועד הבחינה: קיץ תשפ"ה, 2025
סמל השאלון: 788381
משך הבחינה: שלוש שעות
סה"כ נקודות: 100
סוגיית החטופים והמאמצים להשבתם הייתה אחד הנושאים הבולטים ביותר שעסקה בו החברה הישראלית מאז אירועי ה–7 באוקטובר.
הסוגיה עלתה בכל ערוצי התקשורת בתוכניות האקטואליה, הבידור או הריאליטי. לדוגמה, במהדורת החדשות המרכזית שבערוץ 13 הופיעו בכל ערב על גבי המסכים שמאחורי המנחים תמונות החטופים ושמותיהם; בערוץ קשת 12 נפתחה מדי יום תוכנית האקטואליה "שש עם עודד בן–עמי" בציון מספר החטופים ומספר הימים שחלפו מפרוץ המלחמה; בתוכנית הבידור "הכוכב הבא לאירוויזיון" הוקדש שיר לחטופים בתקווה לחזרתם המהירה.
בשיח הציבורי, אלפי ישראלים השתתפו בהפגנות ובפעולות מחאה שנערכו במקומות שונים ברחבי הארץ והעולם, וקראו לשחרור החטופים. שמה של רחבת מוזיאון תל–אביב הוסב ל"כיכר החטופים", והמקום הפך למוקד פעיל שבו התקיימו מפגשים ציבוריים.
גם במערכת הפוליטית נושא החטופים עורר סערה. חברי כנסת ממפלגות שונות נשאו נאומים במליאה, הציגו את עמדותיהם והעלו הצעות חוק בנושא. בני משפחות החטופים לקחו חלק פעיל בדיונים בוועדות הכנסת, ודרשו מנבחרי הציבור לפעול בנחרצות להחזרת יקיריהם.
הסבירו את תיאוריית סדר היום, והביאו דוגמה מן הקטע לכל אחד משלושת סדרי היום.
בחרו שלושה מבין ששת הקריטריונים לקביעת ערך חדשותי, והסבירו על פיהם מהו הערך החדשותי בסוגיית החטופים.
דונו בדילמה האם על התקשורת לעסוק באופן נרחב בסוגיית החטופים או שעליה לצמצם את הסיקור בנושא זה. כתבו מהי הכרעתכם, ונמקו אותה. בתשובתכם השתמשו בשלושה מבין המושגים האלה: הבניה חברתית של המציאות, תקשורת ואחריות חברתית, ספירלת השתיקה, זכות הציבור לדעת, רייטינג.
חוקר התקשורת ד"ר יובל קרניאל בחן את תפקודה של התקשורת בזמן מלחמת "חרבות ברזל" והעלה שלוש טענות עיקריות בנושא:
הסבירו את המושגים רשות רביעית ותקשורת מגויסת.
על פי הקטע, כתבו האם בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" תפקדה התקשורת הישראלית כתקשורת מגויסת או כרשות רביעית. הביאו שתי דוגמאות מן הקטע לביסוס תשובתכם.
יש הטוענים כי תקשורת מגויסת מסוכנת לדמוקרטיה, וכי על התקשורת להמשיך ולתפקד כרשות רביעית גם בזמן מלחמה.
דונו בדילמה האם בזמן מלחמה על התקשורת לתפקד כתקשורת מגויסת או כרשות רביעית. כתבו מהי הכרעתכם, ונמקו אותה. בתשובתכם השתמשו בשלושה מבין המושגים האלה: זכות הציבור לדעת, רשות רביעית, תקשורת ואחריות חברתית, הבניה חברתית של המציאות, אתיקה עיתונאית, אמון הציבור.
בשנים האחרונות ביקשו שר התקשורת, שלמה קרעי, וחברי כנסת מהקואליציה לערוך שינויים בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", ולצמצם את פעילותו. בין השאר, הועלו הטענות האלה:
לעומתם, יש הטוענים כי קיים קשר הדוק בין שידור ציבורי חזק לחוסנה של הדמוקרטיה. במאמר שפורסם באתר "העין השביעית" נטען כי שידור ציבורי חזק ועצמאי מגביר את הפלורליזם בשוק התקשורת, את ההשתתפות האזרחית ואת הלכידות החברתית.
הסבירו מהי תקשורת ציבורית ומהי תקשורת מסחרית.
כתבו מהו פלורליזם ומה חשיבותו במדינה דמוקרטית. הסבירו כיצד התקשורת הציבורית בישראל יכולה לעודד פלורליזם.
דונו בדילמה האם יש לקיים תקשורת ציבורית במדינת ישראל. כתבו מהי הכרעתכם, ונמקו אותה. בתשובתכם השתמשו בשניים מבין המושגים האלה: רב–תרבותיות, רשות רביעית, רייטינג, חופש עיתונות, הגמוניה אידאולוגית/תרבותית.
בטקס ההשבעה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהתקיים בחודש ינואר 2025, השתתפו מספר בעלי הון ידועים השולטים בעולם התקשורת. בין המשתתפים היו אילון מאסק, הבעלים של הרשת החברתית X (טוויטר), ומארק צוקרברג, הבעלים של חברת "מטא" (פייסבוק ואינסטגרם).
הקשרים בין דונלד טראמפ לבין אילון מאסק החלו עוד במהלך קמפיין הבחירות. מאסק תרם מיליונים לקמפיין הבחירות של טראמפ, ודאג להפיץ ברשת החברתית X (טוויטר) שבבעלותו תכנים שעודדו את הציבור להצביע לטראמפ. לאחר שנבחר, מינה דונלד טראמפ את אילון מאסק לראש המחלקה ליעילות ממשלתית, תפקיד חדש בממשל האמריקאי.
בדומה למאסק, גם מארק צוקרברג תרם לממשל טראמפ באמצעות הרשתות החברתיות שבבעלותו כמיליון דולר לטקס ההשבעה של הנשיא. בנוסף, הכריז צוקרברג על שינוי המדיניות בנושא חופש הביטוי ברשתות החברתיות "פייסבוק" ו"אינסטגרם", והחליט שֵמַעַתה חברת "מטא" תפסיק את בדיקת העובדות ולא תצנזר תכנים בעלי אופי שקרי.
הסבירו את המושג יחסי הון–שלטון–עיתון, והביאו דוגמה אחת מן הקטע ליחסים אלה. כתבו כיצד, לדעתכם, פוגעים יחסי הון–שלטון–עיתון בתפקודה של התקשורת במדינה דמוקרטית.
דונו בדילמה העולה מהחלטתו של מארק צוקרברג להפסיק את בדיקת העובדות ואת צנזור התכנים השקריים ברשתות החברתיות שבבעלותו. כתבו מהי הכרעתכם, ונמקו אותה. בתשובתכם השתמשו בשני המושגים האלה: פוסט אמת, חופש הביטוי.
הציעו למשתמשים ברשתות החברתיות שתי פעולות שיוכלו לסייע להם להבחין בין מידע אמין ל"פייק ניוז".
בחודש אוקטובר 2024 הפיק מערך ההסברה הלאומי של מדינת ישראל פרסומת ששודרה בערוצי הטלוויזיה והופצה ברשתות החברתיות.
בפרסומת מוצגים גברים ונשים מכל חלקי החברה, ומצוינת תרומתם לחברה הישראלית ולמאמץ המלחמתי החל מראשית מלחמת "חרבות ברזל". בפרסומת נאמר: "במלחמה הקשה הזאת הבנו שערבות הדדית היא לא רק סיסמה. אלפי אזרחים ישראלים התגייסו למען אחיהם והוכיחו שזה המרכיב הסודי שלנו כמדינה, כעם. ערבות הדדית היא הכוח שלנו".
הסבירו מהו קמפיין פרסום חברתי ומהו קמפיין פרסום מסחרי. ציינו איזה סוג של קמפיין בא לידי ביטוי בקטע, והסבירו את תשובתכם.
הסבירו מהו תהליך החִברות (סוציאליזציה), ומה תפקידה של התקשורת בתהליך החִברות. תארו השפעה אפשרית אחת של הצפייה בפרסומת המתוארת בקטע על תהליך החִברות של הצופים.
בחודש אוקטובר 2024, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", נחשף הציבור הישראלי לגל של מידע כוזב, שחלקו הופץ בזדון ברשתות החברתיות. אחד המקרים הזכורים היה סרטון מזויף שהופץ ברשת החברתית "טיקטוק", שהציג לכאורה שחרור של חטופים על ידי כוחות הביטחון הישראליים. הסרטון זכה לתפוצה רבה ברשתות החברתיות ועורר גל שמועות נרחב. בתגובה לסרטון פרסם דובר צה"ל לשעבר, תת–אלוף דניאל הגרי, הבהרה לציבור, ובה הכריז כי מדובר בסרטון שקרי ללא כל אחיזה במציאות.
בתגובה, חברת "טיקטוק" חסמה את החשבון של מפיץ הסרטון בטענה כי "הפצת מידע מוטעה אסורה בפלטפורמה זו".
הסבירו את המושג "פייק ניוז", ותארו שתי השפעות שליליות שיש בהפצת סרטון כמו זה המתואר בקטע.
הפצת "פייק ניוז" ברשתות החברתיות היא תופעה מסוכנת ובעייתית. הסבירו שני מאפיינים של רשתות חברתיות, וכתבו כיצד כל אחד מן המאפיינים האלה מאפשר, ואף מקדם, הפצת סרטונים שקריים כמו הסרטון המתואר בקטע.
"ריאיון מיוחד" היא תוכנית ראיונות המשודרת בערוץ קשת 12, ובה בכל פרק מגיעה דמות מפורסמת להתראיין על ידי קבוצה של גברים ונשים על הספקטרום האוטיסטי. העיקרון המרכזי בתוכנית הוא שמותר לשאול הכול, גם שאלות שאינן ְתְקינֹות פוליטית (אינן "פוליטיקלי קורקט").
כתבו מהו מודל לינארי (מודל לאסוול), והסבירו את חמשת מרכיבי המודל. בחרו שלושה ממרכיבי המודל, והדגימו כיצד הם באים לידי ביטוי ּבַפוסט.
התוכנית זכתה לתגובות רבות ומגוונות: חלק אהבו את התוכנית, התרגשו ממנה ושמחו על ייצוג של אנשים על הספקטרום האוטיסטי, וחלק טענו כי התוכנית מחזקת סטריאוטיפים ומשתמשת לרעה באנשים אלה. הסבירו מהו המודל התרבותי–סמיוטי (מודל פיסק). בהתבסס על מודל זה, כתבו מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לשוני בין התגובות.
בחודש יולי 2024 התקיימה האולימפיאדה ה–33 בעיר פריז שבצרפת. באולימפיאדה השתתפו ספורטאים וספורטאיות מ–206 מדינות. המשחקים האולימפיים הועברו בשידור חי וזכו לצפיית שיא של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. אחד הספורטאים שייצג את מדינת ישראל בענף הג'ודו הוא פיטר פלצ'יק, שזכה באולימפיאדה במדליית ארד. כחודשיים לפני פתיחת האולימפיאדה, ׁשָכַל אורן סמדג'ה, מאמנו של פיטר פלצ'יק, את בנו במלחמת "חרבות ברזל".
הסבירו מהו אירוע מדיה. כתבו האם שידורי האולימפיאדה הם אירוע מדיה, ונמקו את תשובתכם.
הסבירו מהי דנוטציה (מסר דנוטטיבי) ומהי קונוטציה (מסר קונוטטיבי). כתבו מהי הדנוטציה בתמונה, ומהי לדעתכם הקונוטציה העולה מן התמונה.
מחקר שבחן אי שוויון דיגיטלי בקרב סטודנטיות בדואיות, נשים צעירות המשתייכות לאחת הקבוצות המוחלשות במדינה, הצביע על כך שסטודנטיות אלה סובלות מפער דיגיטלי שמקשה את השתלבותן במערכת ההשכלה הגבוהה ובחברה הישראלית. אחת הסטודנטיות שהשתתפו במחקר סיפרה: "הקשר שלי לאינטרנט תלוי לחלוטין בטלפון הנייד, וגם הוא לא תמיד עובד". סטודנטית אחרת הוסיפה: "אנחנו נאלצות ללמוד תחת תנאים בלתי אפשריים, בלי מחשב או מקום שקט".
הסבירו את המושג פער דיגיטלי, וכתבו כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע. הציגו השפעה אפשרית אחת של הפער הדיגיטלי המתואר בקטע.
הסבירו מהי תיאוריית מרכז ופריפריה. האם לדעתכם פרסום המחקר על הסטודנטיות הבדואיות מחזק או מחליש תיאוריה זו? נמקו את תשובתכם.
"קופה ראשית" היא תוכנית הומור ישראלית המשודרת בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11". העלילה מציגה באופן סאטירי מצבים משעשעים בין עובדים לבין לקוחות בסניף של רשת מרכולים. התוכנית זכתה לפופולריות רבה.
בין הדמויות המרכזיות המשתתפות בתוכנית: שירה שטיינבוך, מנהלת הסניף, שירתה בעבר כקצינה בצה"ל; ראמזי עבד ראמזי, עובד ממוצא ערבי–ישראלי, התחיל לעבוד בסניף בגיל 13; כוכבה שביט, קופאית עצלנית, ערמומית וצינית; אנטולי (סרגיי) קירילנקו, עולה חדש ממולדובה, עובד בקצבייה עם חברו הטוב ניסים, שחזר בתשובה; ומרנש (אסתי) צגאי, קופאית ממוצא אתיופי.
הסבירו את המושג רב–תרבותיות, וכתבו מהי לדעתכם החשיבות שיש בייצוג רב–תרבותי כמו זה המתואר בקטע.
כתבו מהי גישת השימושים והסיפוקים, והסבירו שני צרכים שעליהם יכולה לענות הצפייה בתוכנית "קופה ראשית".
לפניכם שתי תמונות שבהן מופיעה מיה שם, אזרחית ישראלית שנחטפה על ידי ארגון הטרור חמאס ושוחררה לאחר 54 ימים בשבי.
תמונה א׳: תמונה בשחור לבן - מיה שם בזמן השחרור
תמונה ב׳: תמונה בצבע מתוך שער מגזין TIME
כתבו איזו מבין התמונות היא צילום מגזיני ואיזו היא צילום עיתונאי.
מהם שני המאפיינים העיקריים המבדילים בין צילום מגזיני לצילום עיתונאי?
הסבירו מהי זהות היברידית, וכתבו כיצד תורמת התקשורת להיווצרותה של זהות היברידית.
בחרו שתיים מבין התיאוריות של אלימות והסבירו אותן.
הסבירו מהי הגמוניה אידאולוגית/תרבותית, וכתבו כיצד אמצעי התקשורת מחזקים אותה.
הסבירו את המושגים עיתונאי שומר סף ועיתונאי פרקליט.
זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל
אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך